איך העזת?

אני הייתי הכל בשבילך,
הייתי תמיד לצידך,
תמכתי בך, עזרתי לך.
ובתור תודה?
את תקעת לי סכין, עמוק עמוק בתוך הלב.
אפילו לא תודה לא אמרת על כל הפעמים שעזרתי לך לצאת מכל המשבר והכעס, בעוד שאני הייתי החברה הטובה.
אני יודעת שאת תבואי ותתנצלי על כל הרוע והסבל שגרמת לי בכל הזמן הזה שהיינו חברות, ובעיקר על הדבר האחרון והנורא שעשית יותר מכל דבר אחר שעוללת לי.
את בטוחה ששונאים אותך, אז החלטת שגם אני שונאת אותך, וכל זה בשביל מה?
בשביל שארדוף אחרייך.
ואת לא חברה שלי כי את בטוחה שאני אבוא ואתתיל להתחנן בפנייך שתסלחי לי.
אבל למה אני צריכה לבקש סליחה? מה עשיתי לך? אוה, סליחה. מה לא עשיתי לך.
אמרתי לך את האמת,
תמכתי בך כשהיה לך קשה,
עזרתי לך.
כמו חברה טובה ואמיתית. משהו שאת בחיים לא תהיי. ואני? על כל הנאיביות שלי כלפייך אני מצטערת עכשיו. סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאף אחד, הייתי בטוחה שגם את תגמלי לי באותה הדרך, כאות תודה.
אבל אפילו תודה לא אמרת. החלטת ביום מן הימים שאני שונאת אותך. כמו שאת בטוחה שכולם שונאים אותך. ואת יודעת מה? כן, אני באמת שונאת אותך. את מצפה שאבוא ואגיד לך סליחה? אתנצל בפנייך? ארדוף אחרייך? כן? אין לך מושג עד כמה את טועה.
כי מי שהולכת להתנצל בפניי זו תהיה את. על כל השקרים והמניפולציות שלך.
בוגדת.