אהבה עד הסוף

הוא היה בחור בתמיד מחייך תמיד אהב את כולם תמיד עזר לכולם הוא היה הפסיכולוג של החבר'ה מאז שהוא זכר את עצמו רצה אהבה תמיד חיפש וניסה יצא עם המון בנות ושום דבר לא היה אמיתי עד היום שבוא הוא הכיר אותה כבר היה לו ניסיון רב ולמרות שהיה בסוף גיל ההתבגרות  ידע המון היא הייתה ילדה קטנה שידעה רק לתת אהבה שהם הכירו הם ידעו שזה זה ואהבו אחד את השני אהבה ענקית והחיוך שהיה לו על הפנים רק גדל חייך עוד יותר ועזר לכולם עוד יותר שלוש שנים האהבה בינהם פרחה איזה מאושרים הם היו ביחד כולם הסתכלו עליהם וקינאו ביום אחד היא הרסה הכל ניפרדה ממנו והלכה לבחור אחר והוא שהיה רגיל תמיד לחייך פתאום התחיל לבכות הוא לא בכה הרבה לא ליידנו לפחות פעמיים שלוש לא יותר מזה אחר כך נהיה בן אדם קר הוא כבר לא חייך לא את אותו חיוך כנה ואמיתי שתמיד היה מרוח לו על הפנים החיוך שכולנו כל כך אהבנו הוא אמר שקשה לו שלא טוב לו אבל לא פירט ממש מה עובר עליו כולם ראו שקשה לו אבל הוא תמיד היה חזק בישביל כולם איך הוא לא חזק בישביל עצמו הוא טיפה התרחק מהחברים טיפה נעלם וכולנו רדפנו אחריו כמה חודשים שהוא לא חייך לא היה עצמו התחלנו לדאוג הוא הרזה המון פניו נהיו חיוורות ונהיה לו מבט עצוב בעיניים יום אחד קיבלתי טלפון אמרו שהוא ניכנס לבית חולים הייתה לו התמוטטות עצבים שראיתי אותו הוא היה מחוסר הכרה שהוא התעורר והרופא סיפר למשפחה ולנו (החברים) מה קורה איתו הוא אמר לנו אין לו כוח לקום ולהילחם על עצמו הוא במצב לא טוב אין לו כוח נפשי אין לו אנרגיות היינו מסביבו ניסינו בכל דרך לתת לו כוח  אבל הוא דעך עד שהגיע היום והודיעו לנו שזהו נגמר לו כל הכוח להילחם על עצמו....


בהקדשה לבן אדם שהכי אהבתי והערצתי נזכור אותך תמיד מחייך