הסוף למחזה

יושבת לבד בחשכה ומחכה לך


מחכה שכבר תבוא


חיי בלעדיך לא מחייכים


רציתי שניהיה יחדיו לעולמים


החיים הם כבר לא כמו פעם


מתי ישוב להם הטעם?


 


מחכה מחכה ואתה לא בא


זה מתחיל להימאס


שיקרה כבר איזה נס


מחכה ביום מחכה בליל


אך לי זה לא עוזר


 


הכל בגלל שטות קטנה


שיכולנו לפתור אם לא הייתה שתייה


אבל אחר כך כבר הרסת הכל


ואת חיי ניסת לפסול


 


תן לי להגיד לך שהצלחת


את הלב שלי קרעת


קרעת לחתיכות קטנות קטנות


שאף אחד לא יכול לחבר


גם אם המשיך לחכות


גם אם לאחר


 


אני אהבתי אותך ותמיד אוהב


אבל טיפת יחס וכבוד אין בלבב


אינך רואה בי כמשהו חשוב


אני סתם סטוץ שלא ישוב


 


חבל שזה נגמר


חבל שזה היה


ומקוה שלא ישוב בחזרה


עם לב כואב אומרת מילותיי


אך מה עוד אעשה


כנראה שזהו הסוף למחזה


 


 


תגיבו זה עושה חשק לכתוב עוד!!