לנשמה שלי!

כשתקרא את המכתב כבר אהיה רחוקה אך בתוך ליבך עוד אהיה קרובה, זה נורא כואב
שפגעת בלב ניסיתי להתגבר רק לא להישבר, לימדת אותי מה זאת אהבה שלפעמים שורפת האש
את הנשמה.

כשהייתי איתך הרגשתי שונה אתה היית אהבתי הראשונה, אך אתה לא התחשבת והלכת לבלות
כנראה רצית לנסות גם אחרות. חיפשתי אותך בכל פינה, הסתובבתי ברחובות חיפשתי נחמה
רציתי שתחמם לי את הנשמה.

ואז.. לפתע זה קרה, לידי עברת עם אותה בחורה, אותי לא ראית אבל ראיתי אותך הרגשתי
שתוקעים לי סכין בנשמה. ברגע ההוא רציתי למות לשום דבר בשבילי לא הייתה חשיבות.
ימים רבים בלי סוף בכיתי שתתקשר להתנצל כל היום רק חיכיתי. אבל למרות כל הסבל
שעברתי בגללך לא הייתי מוותרת על אף דקה מהימים הנפלאים שהיו לי איתך, לא הייתי
מוותרת אפילו על המריבות כי אפילו אז שמחתי איתך להיות. הייתי מוכנה לך לתת את הכל
אף פעם לא נתתי לך לסבול, ניסיתי לשמור עלייך מכל צרה, לעזור, לנחם ולהיות לצידך.
אני לא יודעת איך אוכל לשכוח, איך מהסבל הזה אני יוכל לברוח, אתה לא יוצא לי מהלב
וכל דקה שאתה שם מתגבר בי הכאב. אני נזכרת בימים שישבנו על החוף, התחבקנו התנשקנו
והבטנו בגלים ונזכרת בלילות שישבנו בהרים, שהבטנו בשמיים ונשבענו אמונים.

כשאני רואה אותך אני נזכרת בכל, כאילו שמה שבינינו היה רק אתמול אך אז אני נזכרת
שעברו כבר שבועות והעיניים שלי מתמלאות בדמעות.

כשאני מביטה אל השמיים ומשם נופל אליי כוכב אני נזכרת בימים שהיינו יחדיו ומביעה
משאלה אחת ויחידה : לראות אותך ולחוש בידך, לנשק את שפתייך,להרגיש את החום אך לצערי
הכל נגמר וזה רק חלום.....