לחיי החולשה והפחד?!

"אני מבקש ממך אל תשקרי לי כי שיקרו לי מספיק - אני לא מאמין באהבה אז אל תתקרבי יותר מידי ואז תגידי לי שאת אוהבת אותי כי זה לא נכון"


זה בערך מה שאמרת לי לפני כמה ימים, בגלל זה הפסקתי לנסות לשכנע אותך שאני לא היא. אבל זה כבר לא כל כך משנה אתה נפגעת ממנה אז החלטת שכולן כמוה וגם אני וגם הבאה שתבוא אחריי. טוב זה החלטה שלך לי נמאס לרדוף אחרייך ולהתחנן אלייך שתאמין לי שאני אמיתית, הכי אמיתית שאפשר ושהרגשות שלי הן לא עוד שקר כמוה - נכון, היא הייתה שקר - שקר אחד גדול, ואתה היית הקורבן אז סבבה לך, תבחר בדרך הכי קלה - כמה שוטים של אבסולוט וגמרנו, והחיוך חוזר אל הפנים ואז אתה מרים טלפון אליי ומספר לי כמה אתה אוהב אותי - אבל יום אחרי זה החיוך יורד והפחד הדיכאון שוב עולים ואז אתה אומר לי שאתה לא אוהב אותי בכלל ושאתה לא תאהב בחיים אף אחת, טוב, אני כבר לא מתווכחת, אני עשיתי את שלי אני לא מתכוונת להילחם בשביל בן אדם חלש כמוך, אז תמשיך לשבת בתוך הבועה הנחמדה הזאת שניפחת לעצמך ותמשיך להתעלם מהחיים כאילו הם קטנים עלייך. אני ניסיתי לעזור לך ולהרים אותך מהמצב המגעיל הזה שלך עד שבסוף התחלתי להרגיש רגשות כלפייך, רגשות אמיתיים, התאהבתי בנפש שלך ובלב שלך - ולא משנה כמה אתה מתחכש לעובדה הזאת - יש לך לב טוב, לב שמסוגל לאהוב. אני לא יודעת מה אתה מרגיש כלפיי אם אתה אוהב באמת או שזה האלכוהול שמדבר לך מהפה או מהלב אבל אני יודעת שכן יש לך רגשות בלב שאתה לא מחוק לגמריי וגם אם היא גרמה לך לכאב אתה יכול להתמודד במקום לברוח. אבל אתה פחדן, אז תמשיך לפחד ונראה לאן תגיע - אני מתערבת שלא תגיע רחוק - אני לא נפגעתי ממך כי אני יודעת שאני יותר טובה ממך.. אז אני ממשיכה קדימה ואני מאחלת לך רק טוב.


אירה