רגשות :-(

אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב את המכתב ואיך לסיים אותו. אני רוצה פשוט לעזוב הכול ולהתחיל חיים חדשים, רוצה עולם חדש אים אנשים חדשים, נמאס לי מהחיים האלה!


אני לא מבינה את הבנים האלה, מה עשינו להם שהם בוגדים בנו? כל פעם אני מגלה מחדש שכולם אותו דבר, עדיין לא ראיתי בן בעולם הזה שלא בגד בחברה שלו לפחות פעם אחת!!!! כבר איבדתי את האמון בבנים ובמיוחד באהבה, איין כזה דבר אהבה, זה לא קיים!!!! כל הסרטים שמראים לנו שם סוף טוב באהבה- כל זה חרא, זה רק בסרטים!!! עכשיו שאני חושבת אל זה אולי העולם הזה היה יותר טוב בלי בנים? אולי כן ואולי לא לזה איין תשובה לאף אחד. אני יושבת כותבת את המכתב הזה ופשוט מרגישה חרא עים עצמי, עשיתי כל כך הרבה טעויות בזמן הקצר שאני חייה... וכל פעם באה טעות חדשה... אני לא לומדת מהטעויות שלי ולא מטעויות של אנשים אחרים, ברגע שאני יותר ויותר בוטחת בבן אדם מסויים אני יותר ויותר נפגעת, כי הם יודעים מה הנקודה המכאיבה אצל בנות...הם מתייחסים אליך יפה גורמים לך להתאהב בהם וכאשר את לא יכולה בלעדייהם הם פשוט עוזבים אותך, במצב הקשה!!! קל להתאהב אבל מאוד קשה לצאת מזה. הם מחפשים ורוצים רק דבר אחד, הם יתנהגו אליך יפה, יקנו לך מתנות יעשו בשבילך הכול, אבל ברגע שנהם יקבלו את זה,,, יום למחרת הם כבר "לא מכירים" אותך. אני מקווה שמתיישהו זה ישתנה והם יפסיקו להיות כאלה...  אני מאמינה בטוב ואני יודעת שמתישהו זה יהיה שונה!!!!


עצה שלי אליכן: אל תאמינו להם!!!!


אחת שיודעת מה היא אומרת!!!!