היא הייתה נשואה

היא הייתה נשואה.


אני הייתי גרוש.


היא הייתה עצובה.


אני על סף יאוש.


 


שיחות ארוכות לתוך לילה שחור.


בחושך ליבי הדליקה לי אור.


צחקנו, דיברנו,  היה לנו טוב.


ולא האמנתי שהקץ כה קרוב.


אהבת חיי נשמה תאומה


תמיד תהיי לי אחת ויחידה


מעולם לא הייתה לי אחת שכמותך


אז איך זה שפתאום אני הולך?


היתה היא כפרח בשדה בור קוצני.


כפציעת קרן שמש בבוקר סתווי.


כאור הירח, לחישת הגלים.


קולה מתנגן כקול פעמונים.


 


הייתה לי הכל, היא לי לילה ויום.


כשמש שוקעת בצבעה הכתום.


לפתע הבנתי, זה לא בשבילי.


הכל כה יפה, אך בלתי אפשרי.


 


ניסיתי, רציתי, עשיתי הכל.


רוצה רק אותה, אבל לא יכול.


סיגריה בחושך, עוד כוס קפה.


מחר מצפה לי עוד יום קשה


אהבת חיי נשמה תאומה


תמיד תהיי לי אחת ויחידה


מעולם לא הייתה לי אחת שכמותך


אז איך זה שפתאום הולך?


איך כך פתאום הולך?