גשם.../Adi

הגשם הגיע ושטף את כל רחובות העיר. שטף את השמיים ואת המכוניות, ניקה את כל הלכלוך שהצטבר כאן לאורך כל הקיץ והכל בשביל לפנות מקום ללכלוך חדש, לניקיון חדש. וזה שוב חורף ויש הרגשה של משפחתיות וביתיות, וזה שוב חורף וישנים בפוך, וזה שוב חורף שותים שוקו חם ולובשים מעילים, וזה שוב חורף ויש ציפייה חוזרת לשלג וליום אחד בבית בתוך המיטה החמה.
הגשם הגיע ושטף את כל רחובות העיר אבל אצלי יש חורף כבר כ"כ הרבה זמן וגשם בכל יום בכל דקה ובכל שנייה שעוברת בלעדיך והגשם מנסה לשטוף, מנסה לנקות ואי אפשר, כל הזמן מצטבר עוד ועוד. עוד געגועים אליך, עוד מחשבות עליך, עוד תמונות שראיתי בחלום שלך ועוד רצון עז לראות אותך שוב. ובחוץ רועש מהגשם ומהרעמים אבל אצלי יש שקט, ובשקט שומעים את הדמעות שלאט לאט זולגות מעיניי רק כדי להזכיר לי שעדיין לא שכחתי ושאני עדיין אוהבת.
וגם עכשיו שהגיע החורף, גם עכשיו כשבחוץ גשום בדיוק כמו אצלי בפנים, אתה עדיין כאן בתוך תוכי, לא עוזב אותי, לא נותן לי לשכוח. ובכל חורף מחדש יש בי תקווה שהקיץ הבא יביא קיץ גם אליי ושהשמש שוב תזרח ואתה כבר תהיה עבר. ובכל חורף מחדש יש בי תקווה לראות אותך שוב כמו אותו היום והפעם להעיז ולהגיד. ובכל חורף מחדש אני יודעת שגם בקיץ אצלי יהיה חורף.
אז הגשם הגיע ושטף את כל רחובות העיר, ואצלי? אצלי הגשם רק ממשיך...