זמן מוות

שריטות בידיים.


הדם התערבב עם הדמעות.


פעם הדמעות לא היו מפסיקות, היום גם להן נגמר הכח לחיות,


יום עובר ועוד יום בא ולאט לאט המסכה נדבקת לפרצופי.


המסכה הופכת להיות אני.


אין כבר כוח להמשיך לחיות.


הכל קודר ושחור ואין למה לצפות.


החיים הסתיימו, מבחינתי, לפני 3 שבועות.


לרגע כל הסיטואציה נראית כמו מסרט אימה, סרט עצוב,


הבדידות משתלטת ונראה כי כלום ממה שהיה כבר לא ישוב.


והעיניים רואות אך הלב לא מסוגל להבין- איך??? אחרי כל אותן השנים???


האם חיים שלמים נבנו על שקרים???


אין יותר על מי לסמוך אין למי להאמין.


אם הוא היה מסוגל - אז באמת שאף אחד לא יוכל להבין.


ביי אנשים , תהיו חזקים


אני והלב שלי הלכנו לחפש מקומות אחרים.