כנראה שאין ברירה אלא לוותר

מאמי שלי ...


 הגיע שנה חדשה בשנה הזאת הבטחתי לעצמי שאני יפסיק להכאיב לאנשים שאוהבים אותי ואני אוהב אותם


לכן החלטתי לוותר עלייך להפסיק לנסות להיות איתך אני יודע שהבטחתי לך שאני בחיים לא יוותר עלייך לעולם...                                                                                   


באמת שאני לא מוותר כי אני לא מסוגל להתמודד לא איכפת לי שכואב לי ושקשה לי אני יכול להתמודד  אולי זה ישמע אנוכי אבל אני לא יכול לראות את כולם מסתכלים עליי וכואב להם לא יכול לראות את אבא שמסתכל עליי בוכה והוא רק מחבק אותי ואומר שיהיה בסדר מתפלל כל יום שיהיה לי טוב אני לא יכול לראות את כל החברים שנשברים בגללי שאין לי חשק לכלום כי הם כואבים איתי את הכאב כואב לי לשמוע ששברתי אותם איתי לא יכול לראות את אחי ואחותי שמסתכלים עליי במבט אוהב ודואגים כל כך "למה אתה לא אוכל למה אתה לא חוזר לעצמך" לא יכול לראות את הידידות שלי שלא מבינות מה נהיה ממני ואיך זה שאני כבר לא צוחק לא יכול לראות את אמא שנשארת בלי מילים אחרי כל פעם שהיא רואה אותי  את המפקד בבסיס שלא מבין איך החייל שלו השתנה ומה קרה לו


את יודעת ידידה שלי אמרה לי "רק תחייך כל כך חשוב לכולנו  כולם רק רוצים שתחייך שוב כואב לנו עלייך"


אז מאמי אני מוותר לא בישבילי לא איכפת לי מעצמי יותר ממה שיקרה איתי אבל אני לא יכול להכאיב לכולם יותר שראיתי כמה אנשים בכו בגלל שכואב להם עליי שאני נמצא במצב הזה הבנתי שאני חייב לוותר עלייך


אז אני מפר פעם ראשונה הבטחה פעם ראשונה בשלוש שנים שאני מפר משהו שהבטחתי לך אני מוותר עליך אפילו שהבטחתי שאני לא יוותר לעולם