מש! חמ!ד ש!ב אנ*>>ל*את!ש

~!~!~!~~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!

ישבתי בשיעור והשעמום עולה,

אז חשבתי לרשום על הילד היפה,

האחד שהיה תמיד של כולם,

על אחד שידע להרגיש את העולם.

הוא פגע בי פתאום כל-כך חזק,

הוא פגע בי פתאום כמו ברק,

הוא לא היה הכי יפה, אבל הכי מיוחד,

ואני חשבתי שנהיה יחד לעד,

כל דבר שקשור אליו עושה לי פרפרים,

הרגשה שאני ממריאה לי לעננים,

כל-כך מתוק עם עניים מדהימות,

ואני לו האמנתי כמו כל הבנות...



~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!

יושבת בחדר ועליו חושבת,

איך הוא מתנשק עם אחרת,

אך לי כבר לא כואב,

כי אותך מחקתי מהלב.

אתה בעני סתם עוד ילדון,

ומצידי תתפוצץ כמו בלון.

בנים כמוך אני מרחיקה מפניי,

כך יותר אשמור על חיי.

כמו כל הבנות לך האמנתי,

נכון, תמימה אני הייתי ואת זה כבר הבנתי..!!

~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!