אהבה בת שנה..שלא נפסקה...

שבוע ושלושה ימים עברו מאז שדיברנו..אלו הימים הכי ארוכים שהיו לי בחיים...ואילו אתה,עדיין לא יודע מה קורה איתך..אתה מבולבל...


אחרי שחשפתי בפנייך את כל אשר על ליבי..את כל הרגשות שנותרו מליבי מאותו יום שלקחת חצי ממנו..מאותו יום שנפרדנו..לפני שנה..בדיוק...,חשבתי על הכל,על זה שתצחק על זה שלא תאמין לי על זה שתגיד שזה היה מובן מאליו..אך לא שתגיד לי שאתה מבולבל..שאתה לא יודע אם אתה אוהב אותי..מאותו רגע ליביב נכס לאשליה..שוב,אותה אשליה שחייתי בה כמה חודשים טובים אחרי שנפרדנו..האמנתי שליבך אוהב,שעוד נחזור..אך הבועה התפוצצה לה..כי הכאב והזמן הוכיחו לי שזה לא ישתנה..שאהבתך תמה.מה לא ניסיתי לעשות על מנת לשכוח אותך...הכרתי בנים אחרים,נכנסתי לקשרים..פתחתי את הלב שלי..אולי הוא ימצא פיסה קטנה זעירה שתוכל להכיל את הלב של האחר..אך לא,הלב היה מלא..מלא באהבה אלייך....ניסיתי גם לחזור לאקס שלי..האהבה הראשונה שלי..ואפילו זה,לא עזר לי...ואז הגיע החלק הקשה בחיי....החלק בו אט אט הלב הקיצ'י שלי--כמו שאתה קורא לו--הבין שאין שום מוצא..אין שום חזרה לאהבה שלנו..וכך ניתקתי את הקשר..את הקשר עם הבן אדם הכי חשוב לי בכל העולם..עם המישהו שכל כך דאגתי לאושר שלו..שתמיד עשיתי הכל על מנת שיהיה מאושר...זה היה הצעד הכי קשה בכל החיים שלי...לא לדעת מה קורה איתך..לא לנחם אותך בשעת משבר,לא לחבק אותך סתם כשאתה מחייך...לא ידעתי עלייך כלום..התעלמתי ממך כיאלו לא היית קיים....


המרחק הזה פתח לך את העיניים,פתאום הבנת שאני חסרה לך,שאתה מתגעגע אליי..הידידה הכי טובה שלך שתיד הייתה לצידך כבר איננה..היא עם אחר..האמנת שאני מאושרת איתו..שאני אוהבת אותו בדיוק כמו שאהבתי אותך..אך לא העלת בדעתך ששום טיפת רגש שאי פעם רכשתי לך לא משתווה לכל הרגש שאני מרגישה כלפיו...לא העלת בדעתך שבלילות הקרים חיפשתי רק אותך..רק את זרועותייך..שום דבר לא היה כמו שהיה איתך..ואני,חשבתי שאני מאבדת כיון כשמעתי את המילים אני מתגעגע...


חשבתי רבות מה לעשות..מה לעזאזעל אני אעשה בחיי ומה אני אעשה עם הרגש העמוק הזה כלפייך..מיום ליום השלתי את עצמי שוב..ומיום ליום התאכזבתי יותר..אך ברגע שהוצאת את השם שלה בפה..נשברתי..נשברתי והדמעות לא איחרו לבוא..מול עינייך..ישבתי מולך והדמעות איימו לפרוץ...הרגשתי כאלו כל הרגש שאי פעם הרגשתי אלייך רוצה לצאת רוצה להאבק במציאות המרה הזו..ופשוט שפכתי את כל אשר על ליבי והתוודעת לאמת..לאמת שאני אותך אוהבת..ולא חדלתי לאהוב גם אחרי שנפרדנו..אני יודעת שהותרתי אותך מבולבל..עד מאוד..אך אני עוד יותר ממך..לא יודעת מה לעשות..אבל בדבר אחד אני בטוחה כבר שנה שלמה..אילו רק הייתה לי הזדמנות אחת..הייתי מראה לך מה אני מוכנה להעניק לך..כמה אהבה יש בליבי שרק רוצה לצאת אלייך..להגן לאהוב לפנק..לחמם כשקר..לצחוק כשמותר..ולבכות כשצריך..וכן,גם כשאתה מתגייס עוד חודש..אני לא חושת מזה..כי האהבה שלי חזקה כל כך..


 


אני שלך..רק תיקח אותי אהובי..קח אותי....


סיונוש.