איבדתי את השפיות

אני כותבת עכשיו ואין לי מושג למי, אך זה כניראה שוב לך


אני פשוט חושבת שניהייתי פאטתית


איבדתי כל חלקה טובה שהיתה בי


איבדתי את עצמי


איבדתי את השמחה, את החכמה


איבדתי את הכל,מהיום שהכרתי אותך


אני משקרת לעצמי


ולא מבינה אותי


ואחרי זה אני כועסת שאף אחד לא מייעץ לי


כשבעצם אף אחד לא יכול להבין מה קורה לי


אף אחד לא יכול להכיר אותי


אם אני לא מכירה את עצמי


אני לא יודעת בדיוק גם מה אני מרגישה


אני רק מרגישה דבר אחד


שאיתך הכל יהיה שונה


שאיתך הכל יתייצב


הכל יהיה ברור יותר


אז אני מחכה ליום הזה


מחכה בכיליון עיניים


אתה הוא החלום שלי


משאת נפשי


הדבר שאני מבקשת מאלוקים בכל תפילה


אתה הגבר שאיתו אני רוצה לחלוק את כל חיי


הגבר שאני רואה אותו איתי עוד שנים רבות


הגבר שאני רוצה איתי עכשיו כשעצוב לי פה


והגבר שאני רוצה בכל מצב בכל דקה ביום


אז עד שתחליט לחזור


אני פה עוד מחכה לך


בחוסר שפיות


בחוסר הבנה


פשוט מתה


וזו לא קלישאה


מתה עלייך


במלוא מובן המילה


הכרתי אותך לזמן קצר


ובזמן הזה הייתי הבחורה הכי שלמה עם עצמי


הכי מאושרת


הכי הכי הכי אני


נתת לי להרגיש דברים שמעולם לא חשתי


זמן קצר כל כך איתך גרם לי לשלמות כזו ענקית


שבגללה אני מרגישה עכשיו שאין לי שום תכלית


אני לא מכירה את עצמי


ואנשים לא מכירים אותי


פשוט הכל במערבולת גדולה


מהיום שהלכת ...


אתה לא זוכר אותי כבר


אני עוד זוכרת אבל,כל שניה איתך


ומשהו עמוק בתוך תוכי אומר לי


שיום יבוא ותיהיה שלי


אז אני פה מרגישה שאני לא יכולה בלעדייך


אני לא שלמה כמו הלילה בלי הכוכבים


וכמו היום בלי השמש


אז כשתבוא תעיר אותי מהתרדמת שבה אני חיה מהיום הלכת


ותאיר אותי באור שמחיי לקחת


אני מחכה לך עד שתחליט לחזור לפה


מבטיחה לך שכתרצה פינה חמה, לחפש נחמה


תמצא אותה אצלי, ניכנסת לי ללב ואתה לא יוצא ממנו


ואני נישבעת שיום יבוא ותיהיה הגבר שלי, ואני?.........


אני יהיה האישה שלך....


 


 


 אמן!!!!


 


אוהבת.......