כי זה כל מה שנותר לי להגיד לך..

אהבתי אותה. אהבה אמיתית אבל לא היה שווה את כל המאמץ אהבתי אותה כמו שלא אהבתי אף פעם מישהי אחרת.. אני מוכן להישבע


היינו בקשר של ידידים טובים אפילו יותר, התאהבתי בה היא הייתה מיוחדת באמת והחלטתי לשתף אותה ברגשות שלי היא, מצידה לא התייחסה לזה בכלל ברצינות אני כתבתי לה מילות אהבה שלחתי לה תמיד דברים יפים שבאים מהלב.. אפילו ביום האהבה קניתי לה דובי ענקי שכתוב עליו לאב יו. נתתי לה אותו היא אהבה לא יותר מזה. דיברנו על זה והיא הכניסה את הלימודים שלה לתוך הקשר ואמרה שזה לא ילך והיא לא רוצה כרגע חבר נו טוב נתתי לזמן לעשות את שלו תמיד דיברתי איתה על זה והיא הזכירה לי את הלימודים שלה .. עם הזמן התחלתי להיות שונה השתניתי נהייתי עצוב הרבה יותר אין לי מצב רוח כבר לחיים אין טעם פשוט היחס שלה היה פשוט מגעיל היא אף פעם לא התקשרה לשאול מה שלומי תמיד אני זה שהייתי הגורם ששומר על הקשר שלנו בלחץ. אחרי שנה שאהבתי אותה והיא לא החזירה לי אפילו לא משהו אחד קטן שיגרום לי להיות עם חיוך על הפנים. שנה שלמה של עצבות שמחה קטנה לא הייתה בי אלא אם כן זה היה סתם חיוך מזויף אבל עמוק בלב נשאר סדק אחד גדול.. שלא רוצה להסתדר.


עכשיו כשאני כותב את המכתב כולי עצוב ודימעה זולגת לה על המקלדת


והנה עוד דמעה ועוד אחת אני כולי מותש מאהבה הזאתי .. אני צריך מישהו שיגיד לי מה לעשות איתה מה שנשאר לי זה רק אתם לא רוצה לדבר עם אף אחד יותר לא יודע כבר מה אני רוצה מעצמי


והנה עוד דמעה אחת ירדה לה. כמה בא לי להתאבד עכשיו זה ממש במרחק של כמה מטרים ממני החלון .. יבוא יום שהלב יתפוצץ ואני פשוט יקפוץ זה לא יקח הרבה זמן זה קרוב קרוב..


אהבת אמת לכאב נולדה