הצבע של החיים

מסתכל על החיים ולא מבין איך ברגע הם איבדו את הצבע את השמחה פתאום הכל אפורכל השמחה נעלמה פתאום אני מרגיש לא קשור  כל כך לבד מסביבי המון אנשים שאוהבים ותומכים אבל אף אחד לא באמת מבין את ההרגשה , ההרגשה של להיות לבד להרגיש לא מתאים  לא מתאים להתמודד עם העולם ההרגשה הכי כואבת בעולם להיות עם כולם אבל לבד


ביום שהלכת החיים המשיכו אבל הזמן עצר איך יכלת אחרי שנתיים וחצי תוך יומיים להיות עם בחור אחר ולשמוע ששכבת איתו זה כאב אחח כמה שזה כאב לחשוב שאת מחובקת איתו שהוא אומר לך את הדברים שאני אמרתי לך ושאת צוחקת איתו מאותן בדיחות שצחקת איתי לחשוב שיש לך איתו מה שהיה לך איתי


נהיה בי מין חור בלב ריקנות כאבים ורגשות שלא הרגשתי מעולם מציפים אותי מנסה חזק חזק להחזיק את עצמי לא ליפול אבל בלי המילה שלך "אתה חזק אתה יכול תעשה את זה בישבילי" הייתי הופך עולמות שהיית אומרת לי את זה


מי שמסתכל מהצד אומר שיש לי הכל אז למה ?                                            


למה אני מרגיש שכל העולם קרס שכל חיוך מאולץ ואין שמחה בלב רואה את החיים ממשיכים ומנסה להדביק את הקצב אבל בלעדייך לא לא אפשרי אני צריך אותך שתתמכי צריך אותך שתאהבי צריך אותך כדי שתחזירי את הצבע לחיים


אם היית מבינה אם היית יודעת אבל את לא רוצה להבין ולא רוצה לדעת