המכתב שלעולם לא ישלח , לפחות לא על ידי .. ענברוש סובול :)

אביב,

זהו מכתב שלעולם עוד לא ישלח , לפחות לא על ידי

הכל התחיל שפגשתי אותך .. היית הילד הכי מושלם בחבורה

המבט הכחול , השיער הבלונדיני , וחוש ההומור ,

לא הפסקתי להתסכל עליך לשניה .. תמיד ידעתי שזאת אהבה..

חודש חודשים עברו בנתיים ..

מסיבה נערכה. אתה אותי לסלואו הזמנת ...ואני בהתרגשות הסכמתי.

רקדנו את ים של דמעות ... אבל רק אלוהים יודע כמה השיר הזה התאים לנו..

יום אחרי .. רקדנו שוב .. את אותו השיר .. ולאחר כמה ימים נהיינו חברים ..

הייתי בעננים ולאדמה לא קשורה , ריחפתי .

לא שמתי לב אפילו להתייחסות שלך אלי ... שאתה מתייחס אלי רע , שאתה מנצל .. שכנראה אצלך זאת לא אהבה ..

אז נפרדתי ממך .. ובכיתי שיו כמה שבכיתי .. ים של דמעות בשני עייני .. ליבי זועק שובה אלי ...

עכשיו אתה מתעלם .. מתייחס כיאלו אני כבר לא הכוסית שלך .. כיאלו לעולם לא היינו חברים.. כיאלו כל הגן עדן שריחפתי בו הייה לא כלום. סתם .



היום התגברתי עליך .. אהבה אין בליבי אליך ..

אבל למרות הכל .. היום קראתי את היסטורית ההודעות שלנו ..

אני לא מאמינה עליך . אביב אני אהבתי ואוהבת אותך .

אני באמת שלא יודעת מה קורה לי. אני בוכה.



ענבר ..





- יצירה מקורית ישראלית ! הוד השרון שליטה ז'1 יותר -