זריחה/עדי

שוכבת על גבי מביטה לצדדים,

מסתכלת למעלה רואה עננים ראשונים,

כן, אני מחכה בזריחה...

אולי תבוא אליי, כמו באגדה!



השמיים תכולים, מסביבי ציפורים,

מצייצות בשמחה, שרות מאהבה...

הרוח על פניי, נושבת מעליי,

מקשיבה לדממה, מדמיינת אותך...



לא עייפה, לא עצמתי את עיניי הלילה אפילו לא לשנייה,

לא יכולה להירדם, רוצה רק אותך...

אוי...איזה כוח יש לאהבה!!!

היא משאירה אותי כל הזמן ערה, מחשבותיי רק איתך...

אם רק הייתי יכולה לכבוש אותך ולהשיב אותך אליי חזרה...

לשום דבר אחר אין חשיבות, על רגשות ליבי כבר לא לוקחת אחריות...



שומעת קולך, מלבלבת מאהבה...

שואפת בכל כוחותיי, ריחך המתוק בראותיי...

ויורדת דמעה, כל כך מתוקה,

שאמורה לסמל, אהבה...



דמעה לא מעצב, דמעה לא מבכי,

גם לא מעייפות, אך מלאת חשיבות...

אין לי מושג למה יורדות כרגע דמעות,

אבל אין לי מה לעשות...



אני לא עצובה, אך גם לא מאושרת,

לא עושה כלום, רק עלייך חושבת,

מרגיעה את עצמי, מזכירה שוב ושוב שאתה לא איתי...

שואלת...האם פעם הבאה שאראה ת'זריחה, תהיה פה לידי...?!