«::*°•מוות למען האהבה (פרקים 1,2)•°*::» / סילבסטר החתול.

פרק ראשון:
======
יש אנשים שמעדיפים למות בגבורה,
ויש אנשים שלא אכפת להם איך זה קרה.
הסיפור שאני הולך לכם עכשיו לספר,
הוא סיפור נוגע ללב שאי אפשר לתאר.
הכל התחיל ביום אחד, יום גשום,
כשלסילבסטר החתול לא היה כלום:
לא חברה, לא שמחה, פשוט שום דבר,
והוא ניסה להכניס לחייו אור ככל שאפשר.
אבל אז הוא פגש במישהי חמודה ומושלמת,
שנישק אותה כאילו הייתה היפהייפיה הנרדמת.
הם אהבו כמו בסרטים ואהבתם הייתה גדולה,
הנשמה שלו על שלה ושלה על שלו הייתה נעולה.
הם אהבו כמה שנים ואז הגיע יום ההולדת שלה,
והוא רצה להפתיע ולעשות את הכל בשבילה.
הוא ידע שהיא אוהבת פרח שמצויי במרחקים,
ולכן הוא יצא במסע הארוך לעבר העמקים.
חברתו לא ידעה על כך שום דבר ואם ידעה הייתה מסרבת,
היא ידעה שהיציאה בחיים מהדרך הזו כלל לא מחייבת.
אבל סילבסטר הרומנטי המשיך בדרך הארוכה,
רק להראות את אהבתו אליה, הכל כך מתוקה.
הוא הלך כמה שאפשר ולבסוף לקח מונית,
אבל אז התרחשה לה התקלה הקטלנית,
המונית נפלה מהגשר שהיה בבנייה, בעקבות הערפל,
חברתו ביקרה אותו בביה"ח ושייצא בחיים המשיכה להתפלל.
כך כל יום היא ביקרה ואת יומהולדתה חגגה בחדר הניתוח,
אבל הזמן לא עבר והעלה את העצבים, הכל היה כל כך מתוח.
סילבסטר אושפז בטיפול נמרץ ועיניו היו סגורות,
אך כשחברתו דיברה אליו, מיצמוץ בעיניו היא החלה לראות.
הוא אמר לה מזל טוב בקול חלש וכמובן שהוא אותה אוהב,
היא בכתה עם כל כך הרבה דמעות שגרמו לכל כך הרבה כאב.
עבר חודש וסילבסטר היה בתרדמת ממש כמו צמח,
עכשיו הוא היה היפהייפיה הנרדמת והכל בגלל אותו פרח.
אחרי 50 ימים מאותה תאונה, נקבע הסוף הטראגי והמר,
סילבסטר החתול לחיים, לאהבה וכמובן לשמחת החיים לא חזר.
חברתו של סילבסטר לא תשכח בחיים את 3 המילים היקרות:
"אני אוהב אותך", ולא תשכח שאת עיניו רק היא הצליחה לראות.
סילבסטר הגיע לקבר, הכל שם היה מחושמל וכל כך מצמרר,
חברתו עלתה לקבר ואמרה שהיא תאהב אותו תמיד ולא אף אחד אחר.
כולם הלכו בסוף ההלוויה, אף אחד את הסבל לא יכל לעבור,
הדמעות זלגו מכולם ואת הרגעים האלה לא היה ניתן בכלל לעצור.
אך החברה נשארה כשכולה בוכה, ולחשה לקבר:
"אני אוהבת אותך סילבסטר לעד, עוד הכל יהיה בסדר".
היא המשיכה ואמרה: "בשבילי זאת לא סתם קבורה,
כי אתה מלאך שלי מתת למעני, מתת בגבורה!!!""

פרק שני:
=====
היא המשיכה ואמרה: "בשבילי זאת לא סתם קבורה,
כי אתה מלאך שלי מתת למעני, מתת בגבורה!!!".
עיניה התחילו דומעות, היא רצתה להתאבד,
העיקר להיות בשמיים עם סילבסטר ואותו לכבד,
אבל היא זכרה שסילבסטר תמיד לה בכל יום אמר,
שאסור להישבר בחיים ולתת לעצב לנצח, לעצב האכזר.
היא ניסתה לא לחשוב על המוות אך הנשמה שלה הייתה נשברת,
חל בה שינוי גדול מאותו יום והיא נהפכה להיות ילדה אחרת.
חלפו השנים והיא לא רצתה חבר, הייתה נעולה בתוך עצמה,
והכל בגלל התאונה של סילבסטר שבגללה חרב עליה עולמה.
אחרי 5 שנים מאותה תאונה היא ראתה מישהו שדומה לסילבסטר,
היא התקרבה אליו מהר, הסתכלה בעיניו והתרגשה איתו לדבר.
היא סיפרה לו את הסיפור על סילבסטר והוא התחיל לבכות,
הדמעות ממנו פרצו וזה היה מוזר איך שהוא לא יכל לחכות.
לפתע הכל חזר במחשבות של החברה, הכל חזר לאחור,
היא נזכרה בכל הרגעים שביחד עם סילבסטר הצליחה לעבור,
איך החתול ניסה אותה להפתיע ואת הפרח להביא,
ואיך הגיע הרגע האחרון שלהם ביחד, רגע השיא.
היא הבינה כמה החתול היה חשוב בחייה,
עד שהיא איבדה אותו ולמעשה את אור עיניה.
אבל פתאום היא חזרה למציאות וראתה את האיש ממול,
האיש המסתורי שלדעתה יש לו קשר לסילבסטר החתול.