לאהבת חיי...

אף פעם לא הבנתי מה אנחנו באמת?

האם מאוהבים,האם שונאים או האם סתם כי אנחנו רגילים אחד לשניה...

אותך אני מכירה כבר שנתיים,למדתי להכיר את האופי שלך,שלפעמים היה
מתוק,רומנטי,כועס...אותך אהבתי כמו שלא אהבתי אף אחד...פעם היינו מאוהבים,היום
נשארה אהבה חד צדדית.

אני שלא הבנתי כמה אהבת אותי פעם,כמה שהערכת אותי,כיבדת אותי,עד שבסוף ממך
ניפרדתי...כל יום אני מצטערת על היום הזה שממך נפרדתי,איך יכולתי מנשמה כזו
טהורה,שאוהב אותי להיפרד?!והיום אני חושבת שה' העניש אותי,כי עכשיו אף אחד לא אוהב
אותי באמת כמו שאתה אהבת אותי...עכשיו התחלפנו אהובי...אני אוהבת אותך אוצר
שלי,אהבת חיי,יפה שלי אבל אתה,אתה כבר לא אוהב אותי כמו פעם...נשאר בינינו אהבה
שלאט לאט מתפוגגת...

אני מפחדת שאני לא יפסיק לאהוב אותך...אבל תדע שאם זה יקרה תמיד תישאר אצלי פינה
בלב...ששמורה רק לך אהובי ואולי,אולי שאתה תאהב אותי שוב,אני כבר לא ירצה לחזור
אליך,כי כשהיום אני חושבת על זה לא הייתי רוצה לחזור אל זה ששבר לי את הלב...

אבל נשמה שלי,תדע שתמיד בתוך ליבי ששברת,אזכור לנצח אותך, אהבתי הראשונה.