אתה חסר .

אהובי ,


אתה עכשיו כ"כ רחוק ממני, רחוק שזה בלתי נתפס.       


לפני שהכרנו , החיים שלי היו ממש שונים , היה חסר בהם צבע, היה חסר בהם צחוק, היה חסר להם טעם .! היה פעם בחור שאהבתי , אהבתי אותו יותר מאשר את החיים שלי .אני לא אגיד שזה היה קשר חסר טעם, אבל אם מסתכלים על הקשר מלמעלה, זה היה קשר כואב. קשר שלא התשלם לי במיוחד. סבלתי ממנו הרבה , הייתי בוכה המון . הוא אהב אותי , אהב אותי כמו שאהבתי אותו , אם לא יותר.. עד שזה נהפך לאובססיבי. בהתחלה הוא היה כל אוהב וחמוד, מפרגן .. ואז עם הזמן ,,הוא חשב שאני רכוש שלו ,, שאני שייכת לו .. שהוא יכול להגיד לי מה לעשות עם מי ליהות לאן ללכת מה ללבוש, כפייתי, אלים .. פשוט לא אותו אדם שהתאהבתי בו . רצית להרחיק אותו ממני כמה שאפשר, אך לא יכלתי הוא תמיד מצא דרך לחזור. ולי ? לא היה מספיק כוח להרחיק אותו . אהבתי אותו יותר מידי . ניסיתי לשכוח אותו בהמון דרכים.. דרכים שפגעו בי . שהרסו אותי , ששינו לי ת'חיים .. אבל כבר לא הייתה לי ברירה.. הקשר היה משפיע עליי לרעה. הוא היה אוכל אותי מבפנים , שורף אותי , מכאיב לי - הייתי בנאדם שונה , עצוב מדוכא .. הייתי שלילית ועצבנית כל היום בבית . לא יכלתי כבר לשלוט בעצמי. על הדרך , ניסיתי ליהות גם עם בנים כדי לשכוח אותו , להכיר , לדבר , אבל כלום לא עזר.. הוא תמיד היה נשאר לי בראש ובלב . ! . עד שיום אחד , אתה הגעת . האמת זה התחיל ממשהו ממש ציני , לא האמנתי שבאמת יתפתח בנינו משהו .היית נראה כזה חמוד ועדין .. לא יכלתי להפסיק להסתכל עלייך מהיום ההוא שראיתי אותך בעבודה . תמיד היינו בקשר עין , תמיד מוצאים תירוצים ליהות קרובים אחד לשני. היינו זורקים מילים בצחוק. ולא האמנו בכלל שזה יגיע למצב כזה רציני . בעבודה? לא התייחסנו לאף אחד.. זה היה אתה - ואני .. שנינו שמה,, לבד ! אחרי כמה ימים.. נפגשנו אחרי העבודה .. ואז התחלנו כבר ליהות בקשר יותר רציני , דיברנו בטלפון ובאייסי , היינו גם נפגשים מידי פעם .. יום אחד באת ואמרת לי שאימא שלך החליטה לעבור דירה,, ושאלתי לאן .? ואתה ענית לי .. ולא יכלתי להאמין .. כזה רחוק ? למה ? לא הספקתי להבין בכלל שאני כבר כ"כ קשורה אליך .. כ"כ התרגלתי .. הצעת לי לנסוע איתך לשמה.. לבלות שמה קצת מהחופש.. נסעתי איתך . הכרתי אותך יותר , את האחים שלך , את אימא שלך .. נקשרתי אליכם בצורה מדהימה , שלא היה אפשר לתאר.. למדתי להכיר כל אחד ואחת ממכם ,, לאוהב אותכם .. משפחה שנייה . הגיע היום שהייתי צריכה כבר לחזור, לא לקחתי את זה כל כך קריטי , עד הרגע שעליתי לאוטובוס .. נשברתי , לא הפסקתי לבכות .. התגעגעתי כבר אליך , אל הבית שלך , אל המשפחה שלך .. זה היה שונה .בבוקר שאחרי זה.. התעוררתי ולא היית שמה, לא היו האחים שלך שיציקו לנו , לא היה בלאגן . הרגשתי כזאת ריקינות . אני יושבת פה וכ"כ מתגעגעת .. וכ"כ רוצה לראות אותך שוב, ליהות איתך שוב.. לא יודעת מתי הספקתי לאהוב אותך כ"כ.. לא שמתי לב, וזה פשוט קרה .


תודה לך , תודה על הרגעים היפים האלה, השמחים האלה, שלימדת אותי שאפשר לאהוב, ליהות נאהבים , ליהות שמחים ומאושרים בו זמנית . שלא חייבים לסבול בגלל אהבה . אתה בנאדם מקסים , אתה טוב כל כך . אני אוהבת אותך , אוהבת ומתגעגעת .


והאקס ? הוא מחפש אותי כל יום , הוא מוכן להוריד את הירח בשבילי , הוא ניהיה פתאום כ"כ טוב ומתוק , מבין , מתחשב.. הוא רוצה לתקן את הקשר, אבל .. אותי זה כבר לא מעניין . הבנאדם היחידי שאני רוצה זה אותך. לא משנה מה יתנו לי ומה יציעו לי אתה היחידי בשבילי . ואתה יודע? לא עשית יותר מידי בשביל זה, לא ניסית לקנות אותי, להרשים אותי להביא לי .. היית פשוט אתה. וזה הכי מדהים,, תמשיך ליהות כזה ואני מקווה שיום מן הימים עוד ניפגש ונחזור ליהות ביחד , לא משנה כמה דברים מפרידים בנינו אני יודעת שזה יקרה .


שלך, קוקי .