«::*°•אהבה אמיתית (פרקים 1,2,3)•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול •°*::»

פרק ראשון:


זאת הייתה צריכה להיות אהבה אמיתית,


כשהיה לי קשה, לצידי תמיד היית,


הכל קרה באותו רגע קסום,


שבו גן העדן בשבילי לא היה חסום.


 


גן עדן שלי, התאהבתי בך מהר,


ומאז, מהרגע הזה, הרגש לא עובר,


נפגשנו במקרה, אז במסיבה,


ומאז התאהבתי, באהבה אני נשבע.


 


הלכנו לים, אמונים נשבעת ואני נשבעתי,


עברנו המון, רק אותי ידעת ואני אותך ידעתי,


אז איך הכל נגמר, למה אינך קרובה?


מתי תחזרי? מתי תהיה תשובה?


 


חבר שלי איתך התחיל,


אמרתי לך שזה מגעיל,


אמרת שאני יכול להיות רגוע,


ועלית על האוטובוס, לטיול של שבוע.


-------------------


פרק שני:


אמרת שאני יכול להיות רגוע,


ועלית על האוטובוס, לטיול של שבוע.


חשבתי שקבעת איתו אבל עלייך סמכתי,


האמנתי בך וכמובן שגם בטחתי.


 


התגעגעתי אלייך כל כך, לא ענית לשום שיחה,


אז שלחתי לך הודעה שהצטערתי שחשדתי וביקשתי סליחה.


עבר השבוע, חיכיתי לך עם פרחים ליד ביתך החמים,


וראיתי את המשפחה שלך, כמה שהייתי תמים.


 


הם ישבו עלייך שבעה, בדיוק עכשיו היא הסתיימה,


האוטובוס שעלית עליו היה אוטובוס המוות שלקח לך ת'נשמה,


זרקתי את הפרחים, אני מצטער שלא האמנתי בך,


שחשבתי שאת בוגדת, שלא נסעתי יחד איתך.


 


למה לא אמרו לי כלום? למה לא נשארת לעוד דקה?


למה ככה עזבת ונעלמת? למה שוב יש שתיקה?


אלוהים, היא מתהפכת לי עכשיו, הבטן,


האם הנסיכה שלי נמצאת עכשיו בגן העדן?


--------------


פרק שלישי:


ואלוהים שתק, לא קיבלתי עד עכשיו תשובה,


איפה נמצאת המלאך שלי, אותה האהובה,


אותה האחת שאהבתי כשפגשתי לראשונה,


זאת שבגללה הרגשתי אהבה כל כך משונה.


 


אהבה שחשבתי שקיימת רק בדימיון,


אהבה שכשאוהבים אותה, אוהבים בלי היגיון.


אבל האהבה הזאת כבר לא קיימת,


מאז שהאוטובוס פגע בך ונפלת לתרדמת.


 


הגופה שלך הגיעה לארץ אתמול,


ועכשיו ההלוויה, אוי, כמה שאני לא יכול.


הנה הגיע התור שלי להקריא את הדף,


אבל קשה לי, הלב פשוט כל כך נשרף.


 


"נשמה שלי, לא האמנתי שכך ניפרד,


בשום חלום לא האמנתי שכך אהיה בודד,


בלעדייך, בלי החצי השני של הלב,


והכי חשוב, בלי הילדה שאותה אני כל כך אוהב".