אהבה משני הצדדים/עדי...

אם תלך לי אני לא אדע מה לעשות עם עצמי, אני ילכד במלכודת שטמנת לי...

אני כבר לא יודעת מה זה חיים בלעדייך, לא יכולה לשנום כשאני לא בזרועותייך,

כל הלילה לא ישנה, חושבת עלייך בדממה,

מסתכלת לכוכבים, יודעת שאוהב אותך עד סוף החיים...

אולי אף פעם לא תאהב אותי חזרה, וזוהי הרגשה כה נוראה...

המבט שלך משגע אותי, העיניים שלך ממיסות את נשמתי...

עינייך חודרות דרך גופי ונוגעות עמוק בליבי...

אתה כל כך חסר לי, קשה לי כשאתה לא לידי...

שואלת את עצמי: " אותי אי פעם תתאהב בי?!"

וללא מענה, אין תשובה...

כל כך רוצה לדעת, להיות איתך, תמיד שלך...

הגעגועים מציפים אותי, וכך גם הדמעות,

לא מאושר ולא מכאב הן זולגות,

כך סתם בלי סיבה, כמו כל פעם כשאני נזכרת בך...

אם הייתי צריכה להגדיר אותן, הן היו דמעות של זיכרון שלא ישוב,

זיכרון כל כך חשוב...

של געגועים עמוקים, שבליבי חזק חרוטים...

אני מתגעגעת אלייך, רוצה אותך, האהבה את ליבי מחדש מציפה...

כל פעם מחדש אני מתאהבת בך!!!

רוצה להתגבר, כי אתה כה חסר...

חושבת שאולי עוד תחזור, אבל את הטעויות אי אפשר לשנות ובזמן אי אפשר לחזור...

אני רק משלה את עצמי, אין מצב שתהיה איתי...

לא יודעת מה הסיבה, אני פשוט יודעת את זה, זו עובדה!!!

אם הייתי יכולה, הייתי מחזיקה בך ולא נותנת לך ללכת לעולם,

אהבה, זה החלום של כל אדם...

אהובי, אני רוצה לצעוק שישמע כל העולם, לצעוק בקול כל כך רם...

אהבת אותך, אוהבת אותך, ואוהב תמיד...

ואם אצליח, אותך לעולם לא ארצה להפסיד!!!

אתה הכל...

כל עולמי, המלאך שלי,

אתה האהבה שלא תעלם אף פעם, שבליבי תישאר לעולם...

נשמתי, כוכב שלי...

אתה החלום שלי, האוויר שאני נושמת...

היחיד שעליו בלילה אני חולמת...

קמה כדי לראות אותך, קיימת בשבילך, נוצרתי למענך, כל כך אוהבת אותך...

ועם כל זה, כל כך עצובה! כי אולי כן ואולי לא אכפת לך...

אבל זה לא משנה, הלב עושה מה שהוא רוצה,

אני לא יכולה להכריח אותו להכיר בקיומי, ואני לא יכולה לשכנע אותו לאהוב אותי...

ולמרות כל החלומות שהגשמת בחיי, חלום אחד לא תוכל להגשים...

החלום שבשבילו כולם בעצם קיימים...

והוא, אהבה משני הצדדים!!!!