דרך ארוכה

קודם כל הכול כמעט בסדר. אני מדוכדך אבל לא יותר מזה. זה התחיל מאז שחזרנו להיות בקשר. עליות וירידות. בדרך כלל כייף לי איתך. אחרי שנתיים שלא דיברנו נורא התגעגעתי. לא האמנתי שיגיע היום שנוכל להיות חברים טובים או יותר מזה. היום אני חושב שיש סיכוי שיום אחד נהיה חברים טובים ומקווה שאולי גם שותפים. פתאום זה כואב. יש לי הרבה מה לכתוב ואני לא יודע באיזה סדר.


היו לי איתך בהתחלה עשרה ימים של להכיר אותך אחרי שנתיים. אותה עדי עם המון כישרון שיצא החוצה. לפני כן תמיד ידעתי שאת כזו. לא ידעתי מה קורה איתך כל התקופה שלא הינו בקשר. כמעט כל התקופה עד לתערוכה שהקרינו. כל הזמן התגאיתי בך. תמיד אמרתי לכולם שאת נורא מוכשרת ופתאום הגיע ההוכחה. כיף לי לראות שאת מצליחה. כואב לי לראות שאת לא מבינה את זה. את כל כך יצירתית ורגישה. יש בך משהו שאין כמעט לאף אומן. את קולית אמיתי. מבינה מה יכול להיות הדבר החדש המגניב הבא. לא סתם עוד משהו יצירתי אלא משהו מגניב ועכשווי ותמיד עם המון רגש.


אני יודע שאת חלשה את רוצה שאני אהיה לידך. אמרת לי שאני נח. רק שאת חלשה אני מצליח להתקרב אלייך. אולי שאת חזקה את לא צריכה אותי. בגלל זה אני גם אמרתי לך שהעצב שלך זה מה שמושך אותי. כייף לי להתקרב אלייך והלוואי ויכולתי להתקרב הרבה יותר. אני הבנתי בימים האחרונים שהיתי רוצה להתקרב אלייך יותר. להתקרב ולראות מה יקרה.


אני לא מרגיש איתך כל כך בנוח כי אני מרגיש שאני המון פעמים מאכזב אותך. יותר נכון שאת מתאכזבת ממני. רואים כל דבר עלייך. ההבעות שלך נורא ברורות. לפחות לי. בלבול, דכדוך, עצב, רגש, והכי הרבה אכזבה. אני נורא רוצה לחבק אותך עכשיו.


אני יודע שפעם לא האמנתי שאצליח להגיע לשקט הנפשי בלי בת זוג. זה היה נורא קשה. זה ליווה אותי לכל מקום. היום זה כבר לא ככה. היום אני מתחיל לפחד מהאדישות למצב. לזה שטוב לי לבד ואני לא חייב משהיא בשביל להגיע לשקט ולביטחון שלא היה לי. אני הרבה יותר אמיתי עם עצמי. איפה שטוב לי אני נשאר ולהיפך. לא איכפת לי מהתוצאות ובכלל לא מזיז לי מה חושבים עליי. עושה מה שאני מרגיש. איתך אני קצת יותר עצור. כבר לא מפריע לי שאת מתאכזבת ממני. שזה קורה אני מבין שאת רוצה שיהיה לנו כייף ביחד ובגלל זה את מתאכזבת. פעם זה עיצבן אותי והיום אני חושב שזה ממש ממש נחמד. איכפת לך ממני.


היום אני יודע שלשנינו חסר את השקט והביטחון מהעבודה. כמו בזוגיות. אני חושב שאנחנו נשלים אחד את השני ונרגע. לא נהיה בלחץ מהעבודה. ניתן ביטחון אחד לשני. אני ממש מאמין שנהנה לעבוד יחד. שנצליח יחד. שממש נצליח יחד. מקווה שלפחות היום הזה יגיע.


בימים האחרונים שנכנסת לחרדות נורא רציתי להיות איתך ולעזור לך. כנראה שאת קצת פחדת שזה יגרום לי להתקרב אלייך ואולי אני לא אבין דברים נכון. הייתי רוצה לחבק אותך כל היום ולעודד אותך. לא לעזוב אותך. לקום איתך בבוקר. לגרום לך להרגיש שהכול יהיה בסדר ושאת יכולה להירגע. לתת לך את השקט והביטחון שחסר לך. להיות שמעון הקטן (למרות שאני יותר גדול ממנו).


ההרגשה שאני רוצה להתקרב אלייך גורמת לי לחשוש מלדבר איתך בימים האחרונים. רוצה להתקרב ולראות לאן זה יוביל. בגלל זה כתבתי לך שאני רוצה קצת זמן עם עצמי. הבנתי שאת לא כל כך רוצה שנתקרב וזה כואב. אני נורא רוצה להיות בשבילך מתי שתצטרכי ונורא רוצה שגם את תהיה שם בשבילי. כל כך רוצה ליהנות יחד. מאוד מתגעגע בימים האחרונים.