ידידות שנגמרה ברע

" הכל התחיל בידידות שהתחילה
על פרידות צמודות בזמנים .
דיכאון , תמיכה ואהבה ידידותית .
היו אלה זמנים יפים ,
הכל הלך חלק וטוב .
עד ש..כמו באגדות , יש את ההתחלה הטובה ,
האמצע המר והסוף הטוב .


לא ידוע אם זה אמצע או סוף .
אבל בנתיים זה רע , מר וכואב ,
רק מה שניסתה להגיד: " אני אוהבת אותך בתור כל דבר , רק בוא נשאר ידידים טובים , ולא נתרחק . "
הוא לא הבין אותה , וכאב לה, כאב לה מאוד עד שרצתה שתבלע אותה האדמה .
הוא אמר לה : " את מצפה שיקרה משו אחריי מה שקרה בנינו?"
היא ענתה : " לא , מה זה קשור ? אני רוצה שהכל יסתדר בנינו . "
אבל בדיוק התכוונה ההפך , כאב לה .
שמבלי שתגיד לו מה היא מרגישה , הוא כבר ידע אותה.
איך הוא לא הבין אותה ?
מה שעלה בראשה , זה רק מוות .
"בלעדיו לא אוכל לחיות , הוא היה הידיד שידע עליי הכל הוא היה הנשמה התאומה שלי .
אם לא חבר , אז ידיד . מה זה בגלל שאני לא יפה כמו אחרות ? " - אמרה לעצמה .
אבל כבר הרגישה שהוא לא בעניין להיות אפילו ידיד , וכבר מצא גרבים חדשות  - לא קרועות ושחורות כמו ליבה השבור. "