עד מתי זה יימשך כבר..

מאמי שלי,


עובר יום ועוד יום וכל כך קשה לי בלעדיך..


בלי לשמוע את הקול שלך,לראות את החיוך שלך,לשמוע את הצחוק שלך,לנגוע בשפתיים שלך, לחבק אותך הכי חזק בעולם ולומר לך כמה אני אוהבת אותך..


מאמי קשה לי ככה במצב הזה,שאנחנו לא מדברים שאתה כ"כ חשוב לי אבל אני לא רוצה להישבר כי אתה התרגלת..התרגלת שאני זאתי שנשברת ששולחת הודעה שמתקשרת ששוכחת..דיי כל פעם אתה פוגע בי מחדש ורוצה שאני יסלח שיחליק יעבור.


אני מחכה כל יום שיעבור שיקרה משהו,בתקווה שתתקשר שתשלח הודעה שתיזכר בי אבל כלום,אני רק שומעת איך אתה נהנה עם אחרות וכיף לך..אבל לי פה כואב..אני מתנחמת בעובדה שאולי איתם אתה מאושר אבל אני יודעת שלא..אני מנסה לשקר לעצמי כדי שלפחות בהרגשה שלי יהיה לי טוב..אבל עדיין כואב..


מאמי,


אני לא יכולה בלעדייך,אוהבת.


הילה