אשליית האהבה- מוקדש לערן...

ערן,


למרות שלא עבר הרבה זמן מאד שנפרדנו,הזמן הזה נראה לי כמו נצח.


אני חושבת עלייך הרבה ומתגעגעת.
מתגעגעת לאותם הימים השמחים שהעברנו ביחד,ללילות הקסומים, לנשיקות, לחיבוקים, לשיחות, לצחוקים...
אני מתגעגעת לקול שלך, לחיוך ולצחוק שלך, לריח שלך, לחדר שלך, למיטה...
אני חושבת עלייך שאני יוצאת עם חברות ושותה, במקום להנות. תמיד יש שיר שמזכיר לי אותך. שמזכיר לי אותנו.
ואז,בלי שאני בכלל רוצה, הדמעות זולגות, ולא נרגעות.
חבל שזה נגמר כמו שזה נגמר. אתה יודע שאהבתי אותך כמו שלא אהבתי בחיים, כמו מטורפת.
גדלתי איתך, למדנו ביחד דברים, עשינו דברים, איך הגענו למצב שבו אנו היום?
איך לא ידעת לשמור עלי?איך איבדת אותי?למה נתת לכל זה לקרות?
היינו יכולים להיות ביחד כל החיים- כי אני רציתי לבלות את כל חיי לצידך ולהתגאות בך שאתה האהוב שלי.
אבל עכשיו אני מתביישת.מתביישת שהייתי איתך כלכך הרבה זמן. עם בנאדם שלא ידע לכבד ולהעריך אותי.
והגיע לי הרבה כבוד מימך כי נתתי מעצמי הרבה בקשר הזה, אולי יותר מידי. עשיתי בשבילך הרבה דברים,
שאתה ואני יודעים שמישהי אחרת לא תעשה עבורך, כי אף בחורה בעולם לא תאהב אותך כמו שאני אהבתי.
כנראה שככה זה בחיים אתה נותן תלב ומקבל בתמורה רק כאב...כי זה הדבר היחיד שקיבלתי מימך- כאב ואכזבה גדולה.
אכזבה שתישאר תמיד אצלי חקוקה בלב. איכזבת אותי כלכך, היית הבנאדם שהכי סמכתי עליו ובטחתי בו.
בטחתי בך שתגן עלי ותשמור עלי מכל העולם אך בעצם הייתי צריכה לשמור עלעצמי ממך.
אני לעולם לא אסלח לך על הדמעות ועל הכאב ועל הסבל שגרמת לי. לא על ההשפלה והבושה ולא על זה שהרסת אותי ואת החיים שלי. אתה לא יודע כמה הכל השפיע עלי אחרי שנפרדנו, עשיתי הרבה טעויות, ורק לאחר זמן מה הבנתי שבעצם עשיתי הכל כי חיפשתי אותך כי היית חסר לי, כי הייתי צריכה תתמיכה, תחום ותאהבה שלך.
עכשיו זה כבר עבר.יצאתי מהתקופה הקשה בחיי וקמתי על הרגליים כמו גדולה. אתה בשבילי לא בנאדם ובטח שלא גבר.
ועם כל געגועיי, אני שמחה לומר שזה בעצם הדבר היחיד שנשאר, מכל האהבה הגדולה שהייתה לי אלייך- געגוע.
געגוע קטן שעולה מידי פעם ומזכיר לי תקופות יפות איתך,אך גם הוא יעלם במשך הזמן,אני בטוחה.
אני עכשיו לא אותה בחורה חלשה שאהבה אותך. התבגרתי והתחזקתי והיום- גם אם תמשיך להגיד לי שאתה אוהב אותי ומתגעגע, אני לא ישבר.אתה לא תשבור אותי.אני לא אעשה שוב את הטעות שעלתה לי ביוקר. אני לא אחזור אליך.
בעצם, אני די מרחמת עלייך ואולי גם קצת מבינה אותך- מרוב אהבה לא ידעת איך להתנהג איתי
ונתת לאובססיה ולקנאה להשתלט עלייך עד שהייתי חייבת לברוח.לברוח ממך.
אז רציתי להגיד לך המון בהצלחה בהמשך החיים. מקווה שתתאהב בחברה שלך ושתצליח לשכוח אותי.
ואני אוסיף רק דבר אחד- אני עוד אנקום בך, במקום יותר כואב , אני עוד אפגע בך יותר. למרות שגם אתה נפגעת
זה בכל זאת יהיה מגיע לך. כי למרות שהבנת כבר שטעית, וסבלת כי איבדת אותי לתמיד, בכל זאת- שברת לי תלב. ואפילו ששברת לי תלב אני יושבת וכותבת לך מכתב מקדישה לך מחשבה וזמן שבכלל לא מגיעים לך..


אבל ערן אני מבטיחה לך שאני עוד אנקום בך, 


אני אנקום בך על האשליה שקראנו לה אהבה.