בלילות נזכרת

בלילה, כשכולם כבר ישנים אני שוכבת במיטה והזכרונות עולים.. הכל
חוזר.. כל הנשיקות שלך, החיבוקים. כשלחשתה לי שרק אותי אתה אוהב. אני מדמיינת אותך
פה איתי, מנגב לי את הדמעות. אני נזכרת בשטויות שעשינו, נכרת בלשון שלך שליטפה
אותי. אולי אתה שכחתה, אולי בכלל לא אהבתה. אני אני- את האהבה הראשונה שלי גם מלאך
המוות לא ישכיח ממני.

כל בוקר נשארת עוד קצת לשכב במיטה בתקווה שתבוא ותתן לי נשיקה. כשאני בפארק אני
נזכרת בנשיקה שלי ושלך- הקסומה שלעולם לא אשכח.

כשאני עוברת ברחוב והכל חשוך וקר לי ועצוב אני מתחילה לבככות ומחכה שתשמע את
תפילותיי ותבוא להגן עליי מכל הרע שבעולם, שתדביק לי אם הנשיקה אחת ארוכה ומתוקה את
הלב שנשבר לרסיסים, הלב שאוהב, שאותך לאהוב הוא מתעקש. קשה לי בלעדייך כשהחב חושב
רק עלייך, נמאס מהבדידות ומהעצבות האינסופית, רוצה אותי איתי, חולמת שוב ושוב עלייך
ועליי ובחלום כל העבר נוחת עליי.

לאהבה הראשונה שלי, אוהבת

סיון