אהבה שנאה ומה שבאמצע

שונאת אותך ואוהבת אותך, כועסת עליך כל כך שאין בריחה,


 מעגל שבעצם בכלל לא נסגר..


מתגעגעת לריח שלך,למבט,לליטוף,מתגעגעת לקול צחוקך הילדותי


 ולעינייך..שפעם היו אומרות הכל.מתגעגעת אליך.


ושונאת אותך יותר,שונאת אותך על שזה נגמר כך, שונאת אותך כי לא מאמינה באהבה יותר,


שונאת אותך כי אני יודעת שאתה אוחז מישהי אחרת..שונאת ושונאת..


ומה יוצא לי מכל האהבה  והשנאה הזו?.. חצי שנה ואולי קצת יותר שאני מנסה לקבל את זה כמו שזה,מנסה ללכת הלאה ובעצם תקועה.


יודעת שיום יבוא ואולי אפילו עכשיו אתה תתעורר ותגלה שכמו האהבה שלנו לא הייתה ולא תהיה וכמה שתנסה זה לא יהיה זה כי ביום שהלכת האהבה מתה ואני מרגישה אותך.. יודעת שאם כל זה שאתה מנסה לברוח "עושה שטויות" ונהנה" במרכאות כפולות כמובן כי בתוך תוך אתה יודע שאיבדת את הדבר האמיתי היחיד שהיה לך ..אותי ולא משנה כמה תלך רחוק או כמה תשב ותלמד,האמת מיד תצוף לך, וכן. היום כמו לפני חצי שנה .כבר אין דרך חזרה.


אני לא יודעת אם זה יגיע אליך מתישהו ואני מקווה בתוך תוכי שאהיה חזקה מספיק ולא אשלח לך את זה כי לא מגיע לך ולו חצי מילה ממני,אני עושה את זה יותר למען עצמי, לשחרר כעסים ורגשות שלא חשבתי שיהיו לי.


תמיד היית אומר לי שתעשה אותי מלכה,שתבנה לי ארמון שנהיה מאושרים,ובכן בנית לי ארמון,חומה סביב ליבי שבהולכת וגובהת וככל שהיא גובהת כך אני שוקעת, באכזבה.אישתי היית קורא לי זוכר..? היום כבר לא יכולה לחשוב על המילה הזאת בגללך ומאשימה רק אותך!


מכרת לי אשליות ותעתועים במשך חמש שנים, חשבתי שאני באמת מלכה,שבאמת זכיתי ולא תיארתי לעצמי שהאביר על הסוס הלבן שלי הוא פחדן ומוג לב,והכי גרוע שקרן.כי מה זאת אהבה ואם זאת הייתה אהבה אז אני באמת כבר לא מבינה, יושבת וקוראת את מילותיך ולא מאמינה זה הכל היה אשליה.


לעלום לא אסלח לך על המצב הזה שאני נמצאת בו כבר יותר מדי זמן, מקווה שיום יבוא ואולי אצליח ואז גם אוכל לסגור את המעגל הזה ולהתקדם הלאה בחיי,


ועד אז שונאת ואוהבת,כועסת ומייחלת למחילה.. מייחלת ליום שאוכל לסלוח לך , לשכוח אותך, לעד!!