«::*°• חשבתי שאהבה תמיד מנצחת / סילבסטר החתול •°*::»

היי, אחרי הרבה זמן אני מפרסם סיפור.. הוא לא אמיתי. פשוט סתם חשבתי על סיפור כזה.. מקווה שתאהבו.. :) אני כותב את זה מבת לבן.. אהההה, ואין לי נטיות.. ;-)


היינו ביחד, חשבתי שאהבת,


ואם כן, אז למה עזבת?


למה השארת אותי יתומה?


לחיות בלעדיך, בלי הנשמה?


היינו חברים 11 חודשים מושלמים,


שבהם הבטחת: מעכשיו לעולמים.


הבטחות אמרת שצריך לקיים,


האם ידעת שאתה כך תעלם?


אהבתי אותך מעמקי נשמתי,


חשבתי שיש לי אותך כמו שלך יש אותי.


הרגע האחרון שמור לי בתוך הראש,


והזיכרון הזה יישאר לעד ולעולם לא ינטוש,


באת עם האוטו שלך והסתכלת עליי בחיוך,


היינו ביחד והלכת מיד כשנהיה חשוך,


שמת את הפלאפון על הדיבורית שמכונית,


אמרת שאתה נמצא איתי באהבה קטלנית,


וכאן חשך לי היום, בדיוק כשאמרתי שאותך אוהבת,


אמרת שאתה תקוע על המסילה של הרכבת,


אמרת לך שתנסה לצאת, אמרת שאי אפשר,


וצעקתי כל כך, צעקתי על העולם האכזר.


אמרת שאתה אוהב ושרוצה אותי לחבק,


רציתי להגיד לך שגם אני, אבל הקו התנתק...


מאז לא ראיתי אותך יותר. איפה אתה? מחכה שתחזור.