ואתה שוב נוסע לי

היי...
מחר אתה טס ואפילו לא הספקנו להיפרד. לא נתת לי להגיד לך שלום, שאני אוהבת אותך ושאני מאוד אתגעגע! לשנינו זו תקופה חשובה, שנינו בשתי דרכים שונות בחיים שלנו, כל אחד עם המטרה שלו. לפני קצת פחות מחודש הצטלבו דרכינו שוב אחרי שבעה חודשים מאז הפרידה הקודמת. אז נפרדנו כי שנינו ויתרנו והעדפנו ללכת עם הראש ולא להתעקש על מה שיש. לשנינו הקשר הזה הוא לא במקום הראשון בסדר העדיפויות. מצד אחד זה חבל אבל מצד שני- לא היינו מי שאנחנו עם לא היינו עוסקים בדברים אחרים. הרבה ממי שאני מכירה לא מסוגל להבין את הקשר שלנו, הרי רוב הזמן אנחנו רחוקים אחד מהשני, המון חופש, לפעמים גם יש את התחושה שאני בכלל לא בתוך קשר, למדתי לקבל את זה ולהכיר אותך, כי אותך אני רוצה ובשביל להיות איתך אני צריכה לוותר קצת ולנסות להבין כמה שיותר.
כאשר שלחתי לך את המייל הראשון לא האמנתי שיצא מזה משהו, תאמת גם לא זאת הייתה הכוונה, רק רציתי להגיד שאני גאה בך! אך לאט לאט חזרת לי שוב ללב. היה לי קשה עם זה, בכל זאת מי שנפגע פעם ראשונה לא רוצה להפגע בפעם השנייה. ושנינו כל כך שונים, שנינו באים ממקומות שונים בחיים ומתייחסים שונה אל הקשר. לפני שבוע פגשתי בפעם הראשונה את המשפחה שלך, מאוד נהניתי והרגשתי כאילו זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים. יש לך משפחה מקסימה ותומכת! אני מאוד מקווה שאתה מעריך את זה. באותו היום בערב הייתה לנו שיחה קשה, דומה מאוד לשיחה שהייתה לנו כאשר נפרדנו. אך לא נתתי לך לוותר, כיום, לא כמו בתקופה ההיא, יש לי את הכוחות הפנימיים להיאבק על מה שמגיע לי ועל מה שאני רוצה! אני זו שאתן לך את הכוח כי אני יודעת שלך אין אותו כרגע, וזה לא מתוך זה שאתה לא רוצה, פשוט חשוב שתתמקד בדברים אחרים כרגע!
הייתי אמורה לבוא אליך בסופ"ש, אך כצפוי הכל נהרס לי. נסעת בלי להגיד שלום אפילו, כנראה מיהרת לאנשהו או שפשוט לא רצית להפרד כי גם לך זה קשה. הסברת לי שאתה צריך את השקט שלך לפני שאתה נוסע ואני בטיפשותי התעצבנתי! כעסתי עליך ואתה אפילו לא הרגשת. אני לא יודעת אם אתה מצטער על זה או לא כי לא דיברנו מאז וכל כך קשה לי עם זה!...רוצה לשמוע אותך, לדעת שהכל בסדר בנינו ושאתה נוסע בראש שקט. אתה לא הבנאדם שאני מצפה שיביע רגשות, הרי אני כבר מכירה אותך, אבל אתה יודע שזה חשוב לי, אז אולי תשתדל?! אני לא יודעת מה לעשות אבל אני אוהבת אותך ויחכה לך כאן בארץ. רק תחזור לי בשלום עד הפעם הבאה ששוב נצטרך להיפרד...