לחבר שלי

חבר שלי


כבר שנתיים עברו להן אני תוהה אייך חיי השתנו ללא היכר


היית החבר הכי טוב שלי איש השמש שלי  האדם שיכולתי לשים בו את מבטחי .


קול צחוקך מהדהד בי ומגע יידך עדיין זכור לי כאילו עזבת רק לפניי רגע ועוד רגע תשוב לזרועותיי


אך לילות בלי שינה ורגעים ללא מנוחה  מזכירים לי שלא תשוב


רגע  אחד מטופש סיבוב חד במהירות  240קמ"ש  גרמה ללב אחד להתנפץ לרסיסים


ולחיים  שלמים להיגמר


ייקי שלי נשימותייך וקול צחוקך חסרים לי כל כך 


ברוב הזמן צוחקת מבפנים  בוכה מתגעגעת יודעת ששום דבר לא ישוב להיות כבר אותו דבר


ואני בוכה יושבת שעות מול הגלים  רוצה שתישא אותי אלייך


למקום מבטחים כדיי שלא אכאב עוד


כדיי  שלא אחייה עוד רגע ריק  מתוכן  בלעדייך


כדיי שאהיה קרובה לאיש שלי 


עזבת עם המפתח לליבי  ואני יודעת שאף אחד לא יוכל לפרוץ את הקוד


ייקי שלי  ריקנות ניפערה בנישמתי מהיום שנהרגת  היום בו החלטת


שהגיע הזמן לעזוב


יש רגעים שאני כועסת כי הבטחת שתמיד תידאג לי שתישמור עליי


שתאהב אותי בלי סוף


ואני רק רוצה שתיתפתח את הדלת הזאת שתנגב את דמעותיי ותחבק אותי שוב


שלא אדע עוד רגע בלעדייך


אהוב יקר שלי  אני כאן  נוצרת בכאב את הזכות הגדולה שנפלה בחלקי לאהוב אותך


מקווה שאתה במקום טוב יותר


אהבתי ועדיין אוהבת


אופק שלך