מכתב פרידה

כול כך קשה לי לתאר במילים את הכאב הזה, השארת אותי לבדי בחושך. הצללים הללו רודפים אותי ודמותך אט אט מתרחקת, הדמעות חונקות אותי , אני מנסה להגיע אליך ומושיטה את ידי לגעת , בפניך אותו מבט קר שעוטף אותי ומקפיא את ליבי. אני אבודה בלעדיך, ללא כל מחשבה, ניתקעת במבוך ללא כיוון לצאת. אני מנסה להתקדם ואילו ליבי ממשיך לדמם ללא חום גופך שכול כך חסר לי. צמרמורת עוברת בי כשניזכרת בנשיקותיך , אותם שפתיים שכה התמכרתי אליהן. תביט בעיני ותראה את העצב שמטפטף כמו טיפות הגשם, תיגע בידי ותרגיש את הפחד שזורם בגופי כמו נהר יבש, תחבק אותי ותבין שלהבות האהבה שורפות אותי - הן לעולם לא יתכבו. אינך לעולם לא תאהב אותי כמו שליבי מבקש, האושר הזה אינו אמיתי , אתה נימצא בתוכי כמו מחלה שמתפשטת בכול גופי . הרוח נושבת ואני מרגישה בפניי נגיעות קלות של טל , ושוב קולך בראשי לוחש, צועק , צחוקך נישמע לאוזני כמנגינה המרגיעה את נפשי. הדימיון בוגד בי ומצייר לי אותך בלילות, ללא צבע, ללא קול, רק אותו מבט , אותם עיניים המשלות אותי וגורמות לי לאבד כל מחשבה, השקר הזה כול כך אמיתי, הטעית אותי, החלשת אותי, אני בקושי עומדת, עייפה להילחם ברגשותיי, אבל ניצבת בפניךך על רגליי המותשות . אני אחיה- גם אם חיי ריקים בלעדייך אמלא אותם בשמחות קטנות, ואשאב את כוחותיי מהאומץ שלי , האומץ לשכוח אותך, מהגאווה בליבי שעדיין מצליח לנשום בלעדייך, מנישמתי שעדיין מוארת ללא אהבתך , דרכינו ניפרדות לעולם , דמעת פרידה שזולגת על הלחי ומתייבשת כמו אהבתינו שנבלה והתפוררה על האדמה.


מסיימת כאן את מכתבי ופונה לדרכי החדשה... דרכי בלעדייך אהוב יקר!