לזה שאהבתי ואני כבר לא.....

אני יושבת עכשיו וחושבת המחשבות אינן מרפות הן דוחקות בי שוב ושוב.


אני נזכרת ונשברת אני לא רוצה לבכות אבל הדמעות זולגות ואני לא יודעת אך נתתי לזה שוב לקרות.


אני מסתכלת סביב כל חברותיי או חבריי חובקים חבר או חברה או כבר בעל ואישה ואני כבר כמעט בת 26 נותרתי לבדי במערכה.


אני עדיין זוכרת את מילות הפרידה, את השיחה האחרונה והפגישה האחרונה והדמעות זולגות וזולגות כמו נהר.


אני יודעת שזה הדבר שהכי טוב לשנינו אבל.. זה לא מקטין את הכאב.


שנתיים היינו ביחד הוא היה בשבילי הכל ועכשיו הוא לא כלום. 


אני מוצאת את עצמי יושבת ובוהה באוויר המחשבות נודדות אליו גם בלי כל רצון ואני רק מבקשת לשכוח. אבל הלוואי וזה היה כל כך פשוט הוא לא מרפה ממני הוא מחזיק את ליבי חזק וממאן להרפות ואני שואלת את עצמי מה לעשות.


אני רוצה להתקדם בחיי אני לא יכולה להישבר, אני כבר לא ילדה קטנה. אבל הוא, הוא מקלקל לי שוב ושוב את התוכניות.


אני יודעת שהקשר הזה נועד לכישלון אבל הכישלון כל כך צורב ש... אני מרגישה אותו עמוק בפנים.


אומנם, עברו רק חודשיים מהפרידה אבל אני מרגישה כאילו ז התרחש אתמול, כאילו רק שלשום היינו יחד מחובקים, מאושרים.


אני יודעת שאני אתגבר אין לי ספק בכך אבל ... אני רוצה שתדע שאתה ששברת חי את הלב תהייה האחרון שיישבור לי את הלב אני לא ייתן לאף אחד לישבור ליי את הלב בצורה כזאת.


אולי הייתי טובה מידי נתתי מעצמי כי אהבתי, אבל לא צריך לבטל את העצמי שלך בגלל מישהו אחר. הוויתורים צריכים להיות הדדיים מתוך אהבה ורצון ולא מתוך הצורך לשנות אנשים.


הגיע הזמן שאמצא משיהו שיכבד אותי, לא ירצה לשנות אותי ויואהב אותי כמו שאני.


כבשת אותי בסערה וגם עזבת אותי בסערה.


עכשיו אני יודעת אך להתמודד ויודעת שהגלגל יסתובב וכשזה יקרה אני כבר לא אהיה שם.


 


לזה שאהבתי ואני כבר לא....


מורן