נעשתי אדישה אליך...

אליך רציתי כל שנייה כל דקה,לריח למגע לחיבוק לתשוקה ,למילה הטובה ,ליטוף ,אך


הכול נעלם ככה פתאום,התמוגג בין אלפי ימים ואינני יכולה עוד אינני יכולה עוד

להמתין לך ,כל פעם מחדש כל פעם מחדש.אני אוהבת זועקת בוכה מתייסרת אך הלב שלי לא


נשמע הקול שלי לא יוצא אליך אינני עומדת בהמתנה הארוכה הזאת לשובך לחיי,אני אוהבת

אאותך כל כך עד כמה אני יכולה להתייסר רק מהמחשה כבר הכול הפך להיות אדיש ,כבר
נעשיתי

קרה וקריה ,חלולה מדעת אליך כל כך הרבה צער משמחה ואהבה ,מה יהיה ?מה יהיה ?אפילו
את r>
המכתבים שלי אתה לא יכול לקרוא ואין מי שיענה לי ואני עדיין יושבת שתחזור אליי

שתחזור לאהבה שלי ,אהוב שלי האם אתה שומע האם אתה יודע ואם ידעת היית בא ,היית

שואל,וכל געגוע שלי האם הוא גם שלח ,אני תועה כל פעם מחדש ,אוהבת לא נשברת ,עוזבת


לא נשארת ,יבוא יבוא יבוא היום ובו יהיה לך התשובה בשבילי,אהוב יקר .נוני.