יושבת פה לבד...

פעם כשהייתי קטנה

ידעתי בדיוק מה אני רוצה,

אביר על סוס לבן שיבוא וייקח אותי

ייקח אותי למקומות שאף אדם לא ביקר בהם

למקומות שהלב מושך לשם.



כשגדלתי מעט, התחלתי להבין שאין דבר כזה

אביר על סוס לבן, ומהזוועות שראיתי,

חשבתי שאין שום סיכוי לאהבה.



אך כשמצאתי אותך, וראיתי את האהבה שבעינייך,

את האהבה שרכשת לי, הבנתי.

אולי, אולי יש סיכוי קטן.

אולי, אולי את המלאך שלי, אולי אתה האביר על סוס לבן.



ועכשיו כשאתה כבר לא פה,

והקבר הישן כבר קר.

אני מבינה, אתה היית האביר,

אבל כנראה שלא האביר שלי...

אחרת למה הלכת? למה עזבת?

למה הסכמת?! מהמבט שהיה בעינייך

ידעתי שיש משהו אלוהי.

אז למה? למה הלכת ממני?