לאהובי....שסוף סוף יודע מי הוא.../עדי..!

אני כל כך מבולבלת, לא יודעת מה לעשות,

כותבת כל כך הרבה שירים, מתאמצת שיהיו רק חרוזים,

בצורה אחרת לא יודעת להסביר לך, עד כמה אני אוהבת אותך...

רוצה להגיד לך מול הפנים, אבל זה כל כך לא נעים...

לא תהיה לך תגובה, ואני לא רוצה במצב כזה להעמיד אותך...

איך אני אמורה ל"התבטא"?! לפחות אני לא שותקת כמו שאתה עושה...

רוצה שתדע מה שאני מרגישה, אם בכלל אכפת לך...

אני מרגישה חום, מרגישה גם קור...

מרגישה כאב ושמחה שלעולם לא תעבור!

אני רוצה להיות איתך, רוצה להיות שלך...

מרגישה שליבי בידך!!

שחיי בזכותך...

כל השירים שלי אולי נשמעים דומים אבל ההרגשה לגמרי שונה,

רגע אחד אני מרגישה שהתגברתי על האהבה וברגע שני היא חוזרת ברגע שאני מדברת איתך...

בלעדייך כלום לא שווה, אני מקווה שבשבילך אני לא סתם...בוא נגיד..."מעמסה"..!

כל פעם שאני יוצאת מהבית אני מקווה לראותך, מנסה שלא ישימו לב אך בכל מקום מחפשת אותך...

אבל גם כל המילים האלו בחיים לא יצליחו להסביר אפילו טיפה ממה שאתה חשוב לי...

ובחיים לא תבין איך אני מחכה ליום, אם הוא בכלל יבוא, שתהיה רק שלי...



דמעה יורדת, וההרגשה המרה בתוכי שוב חוזרת...

והצביטה, שמרמזת לי להפסיק את הכתיבה כי הנה לא עברה דקה, ובלי שום סיבה אני כבר בוכה...

אבל לא יכולה להפסיק, פשוט לא רוצה...

אני מקווה שתבין כבר מה אני מרגישה!!!

למרות כל השירים, יש לי עוד כל כך הרבה מה לכתוב...

אוף, איך אתה שאותי אתה לפתע לא תשכח?! לא תעזוב?!

מפחדת שאתה נשאר ידיד שלי רק בגלל האהבה שלי אלייך,

רק בגלל שאתה מרחם עליי שאני כל כך מתה עלייך...

לא רוצה שיהיו לך רגשות אשמה! רוצה שתהיה ידיד שלי רק אם אתה באמת רוצה מכל הלב והנשמה...!

רוצה להיות "אופטימית" ולהגיד שאתה עוד תחזור...

רוצה להצליח לכשנע את עצמי שאהבה שלי אלייך בקרוב תעבור...

הייתי רוצה לשחק אותה קשוחה! להגיד:

"אתה לא רוצה אותי?! אז תעוף לי מהעיניים אני לא צריכה אותך ואת הטובות שלך..."

אבל עמוק בלב זה לא באמת מה שאני רוצה, ת'אמת...

להגיד את זה בכלל אני לא יכולה!!!

אם רק לא היית נותן ללב שלי ככה להישבר, כל כך הייתי רוצה שתישאר...

הלוואי אם במשפט:" בנים הם כמו אוטובוס, הלך אחד יבוא אחר" הייתי מאמינה...

כי אם זה היה נכון, מזמן כבר לא הייתי אוהבת אותך!!!!

אני צועקת לך...

תחזור אהובי!!!!!!! אל תיקח את כל היופי שבעולמי....

כל חיי חיפשתי את האחד, שיגרום לי לרגש מיוחד...

וזה כל כך אתה!!! אם לא, למה להפסיק לחשוב עלייך איני יכולה?!

עברנו די הרבה יחד, יחד...ולחוד...

אבל עד שהגעת לעולמי הוא היה חשוך, אבוד...

ברגע שתפסתי שלעולם לא אהיה איתך,

עולמי קרס, נשארה רק הדממה...

אתה מאיר את חיי, את נשמתי...

פניי מלאך שלי, אתה אהובי היחידי...

מרגישה כאילו מכירה אותך כל כך טוב, רק לפי עינייך יכולה להגיד מתי אתה שמח ומתי אתה עצוב...

רק רוצה לעזור לך!!!! אתן את חיי למענך, אוותר על הכל...למען אושרך...!

הייתי רוצה שתיזכר במה שאהבת בי בהתחלה...ואולי גם מה הייתי בשבילך...

אולי אם היית זוכר מה בכלל מצאת בי, ומה גרם לך להרצות שנהיה קרובים אחד לשני,

אולי היינו יכולים לחזור למה שהיה פעם, לפני שנהרס הכל...

אולי לזכור מה הטוב שהיה בינינו אתה יכול?!

די התעייפתי מלכתוב, אם תרצה, עד השיר הבא יהיה לי זמן קצת לחשוב...

מסתכלת בחלון, מבינה, שאתה לא כל כך רחוק...

אז למה אני מרגישה ככה?! שכאילו מפרידה בינינו חומה...?!

שולחת לך נשיקה אחת גדולה גדולה...

נשיקה שבאה מגעגועים, ואם תרצה או לא תרצה, גם מאהבה....