מכתה אכזבה ניכתב ביאוש

אני יודעת מה לכתוב ... אבל לא יודעת מאיפה להתחיל


אני יודעת שבאתי מתוך יאוש מתוך אכזבה כ"כ גדולה...אבל ממה? הרה כבר תקופה שכל בן שמנסה להתחיל איתי אני דוחקת אותו לפינה.. לא נותנת לו להתקרב...


עד שאני מתקרבת למישהו פתאום אני נבהלת ומתרחקת .. ואני שואלת את עצמי.. למה?


למה העולם שלנו כזה?למה בנאדם שניפגע מפחד להתאהב או פוגע גם באנשים אחרים?


למה אנשים מתאהבים כ"כ ואחר כך ניפרדים?...בשביל מה צריך לסבול את כל הכאב והדמעות? בשביל מה להתאכזב מאהבה? וגם.. למה אנשים משתנים למה אתה לא יכול לאהוב את אותו בנאדם תמיד???


אני פשוט לא מבינה את זה.. לא מבינה את החיים...


יש אנשים למשאל שכל כך רוצים חברה בגלל שהם לבד כל הזמן וכל פעם שהם רואים זוג זה עושה להם איזה משהו מין צביטת קינאה קטנה כזאת בלב


ולמה? למה אנחנו עושים את כל זה למה מתאמצים להשיג אהבה  ? כדי להפגע? כדי לבכות.? כדי לאבד את האמון בהכל?


נכון. אולי אתם לא מסכימים אם מה שאני כותבת כאן... ואני יודעת שיש אנשים שבאמת אוהבים אחד את השני והם לא יפרדו לעולם ...כי הם נועדו לחיות ביחד אבל עד שהם נהיו ביחד כמה זמן לקח להם להבין מה הם רוצים מעצמם? מהחיים?


אהבה זה הדבר הכי יפה שיכול להיות , אבל רוב האנשים בימינו משתמשים בה למשחק


ומהמשחק הזה , או שאתה נפגע, או שאתה פוגע ...למי שיש יותר כוח מנצח... למי שיש פחות רגשות שורד


אז רגע? איפה בעצם האהבה ?האמיתית? הנכונה? המועילה? איפה היא? מתי היא תגיע? כמה אנשים עוד יסבלו בגללה?


אני אוהבת את עצמי...מאוהבת באהבה....אבל לא רואה רק את הצדדים היפים שבה


רואה גם את החסרונות והמגרעות... רואה את הקשיים...אך איך מתמודדים???


איך אפשר לתקן את העולם הזה ? את האנשים שחיים בו... איך אפשר לגרום ל3 מילים פשוטות להפוך למילים הכי יפות ששמעת אי פעם..????


אלו בערך המחשבות המסובכות שלי שמתרוצצות לי בראש כבר כמה זמן בעקבות תוכנית טלויזיה [אני לא מושפעת זה קרה לי במציאות] גורמת לי להבין דברים אחרת ממה שהייתי רואה אותם...


זה מוזר.. אבל דיי נכון=