פספוס

זהו מכתב שלא תקבל לעולם ולא תדע שזאת אני...


אני אף פעם לא ישכח את אותו יום שנפגשו אז ביום העצמאות .. לא קרה לי אף פעם דבר כזה התאהבתי בך ממבט ראשון ואז ניסיתי כ"כ להשיג אותך ... ואז באותו יום ביום ההולדת שנלך נפגשנו והיה כ"כ ערב מקסים אתה הייתה הנשיקה הראשונה שלי ואפילו לא ידעתה את זה.. ואז התרחקת ממני כ"כ ועיבדנו כל קשר והייתה איתי באותו בית ספר אבל אני לא הייתי אצלך בראש..בילינו כ"כ בכיף של אותו יום ובמשך שנתיים לא ידענו איפה היינו נמצאים פעם ען היינו בקשר ופעם לא.. אבל עכשיו זה נמאס אליי .. אני יודעת שאתה אחד שלא בנוי לקשר רציני והיה לך הרבה בנות מאז אבל אני יודעת , יש לי מין הרגשה כזאת שאתה אהבתה אותי  אני אפילו יודעת את זה ואני עדיין והכל התפספס .


עכשיו זה באמת נגמר ביננו שתינו הבנו את זה.. ולא תרא את המכתב הזה לעולם .. ולא תדע כמה שאהבתי אותך ועדיין אני אוהבת ולא תדע כמה שאני לא אני בילעדייך ,אנחנו האנשים כ"כ אוהבים להעמיד פנים שטוב לנו וזהו אנחנו שוכחים מהעבר וחיים את הווה ,אבל זה נורא קשה ושיאוו איך אני שונאת את החיוך הזה שאני כל פעם מעלה ומרא שטוב לי אבל זה כ"כ לא ככה אתה חסר לי נורא.


במכתב לא אוכל לתאר את כל מה שקרה ביננו במשך אותם שנתיים של עליות וירידות אבל מה שכן אני יודעת שזאת הייתה אהבה אמיתית... וזהו זה נגמר...


 


המכתב הזה אולי יעזור לחלק מכם תחיו את ההווה, תלחמו על אהבה שלכם ,תעיזו על תפחדו ,תראו אותי כל הזמן חיכיתי שיקרה משהו פעם היינו בקשר ופעם לא... על תחכו תעשו !!