הסמים

הם לקחו לי את האושר..לקחו את השימחה


הם גרמו לי להיות מאושרת..לכמה שעות של אשליה


חשבתי שטוב לי ושאני בעננים..


ועכשיו רק מבינה עד כמה מצבי על הפנים.


מתעוררת פתאום כמו מחלום בלהות,


וחבל שעכשיו כבר אין מה לעשות.


אם היתי יכולה לחזור לאחור..שהכל היה טוב וראיתי את האור..


האור האמיתי ולא המדומה,


זזה שגורם לאושר מבפנים,מעומק הלב.


הלב האמיתי..ולא זה שפועם במהרה,


וגורם לי להתנהג כמו בנאדם כל כך רע.


בנאדם בלי חשיבה,רגש או דימעה..


אדם חסר הבנה שחושב שהכל רק נפלא.


רק אהבה ענקית סחפה אותי אז..


אהבה לדבר כול כך אסור ונועז.


אהבה לחיוך מזוייף ועינים כאילו צוחקות-


שאת מה שעברתי באמת הן מסתירות ולא מראות..


הגוף מיתרוקן ונרקב מבפנים לאט לאט,


הזמן עובר מהר-ולי הכל נראה לאט..


ימים שהופכים לחודשים איומים..


חודשים  שאני אשלם עליהם במשך כל החיים.


#השיר הזה מוקדש לכל אלה שחושבים שהם חיים בסרט טוב..


אנשים-הסרט הטוב ביותר זה החיים האמיתיים שלנו-בלי שום תוספות.


תחיו את החיים בסבבה ואל תהיו תלויים בשטויות שמסביב.


חבל שתגיעו למצב שבלי לשים לב-יסתיים לכם הסרט ..לתמיד!


כתבה את השיר:עדי מקרית ים.