טוב לי ורע לי

טוב לי ורע לי
אבל הכי הכי: קשה לי
אתה פה ולא פה, איתי ולא איתי
רוב הזמן שקוע בחיים שלך
נמצא כל הזמן עם חברים שלך
תמיד עסוק


חושבת עליך כל כך הרבה
יותר משאני חושבת על עצמי
מרגישה שנעלמתי
כל היום תוהה איפה אתה, עם מי אתה ומה אתה עושה
משחזרת סיפורים וזכרונות
מחכה שתיצור קשר


ואז אתה שולח הודעה
אני עונה לך
עוברות כמה דקות של שיחה
אתה שוב צריך ללכת, אתה שוב ממהר
עד לפעם הבאה
עד להודעה הבאה


היום שאלת אם חשבתי עליך
עניתי לך בפשטות שכן
כאילו זה בכלל לא היה צפוי


עד מתי זה יכול להימשך ככה??
מיליוני דמעות עבור רגע אחד של אושר


היית איתי השבוע למשך 4 שעות
ואני הרגשתי כאילו הזמן עצר וכל כך רציתי בזה
רציתי שהוא יעצור ואנחנו נישאר ככה ביחד
לא רציתי שתלך והשיגרה תחזור
השיגרה האינסופית שבה אני מחכה כל יום
כל רגע מסתכלת על הצג של הפלאפון
אולי התקשרת? אולי שלחת הודעה ולא שמתי לב?


וכרגע זה הדבר היחיד שמעניין אותי
זה הדבר היחיד שמניע אותי
נעלמתי לי.