משהו שלא יהיה קשה לאף אחד להזדהות

לא רוצה שהעולם יראה אותי כי אני לא חושבת שהם יבינו שהכול אמור להישבר..אנ ילא יכולה להילחם בדמעות ברגע האמת של חיי.... כולם צועקים מתי אהבה? מתי יהיה לך מישהו?


ואני רק רוצה שישתקו... רוצה לברוח לפינה שלי שם אהיה בטוחה בעצמי.. לא פוחדת להיות אני... תמיד בורחת זה מה שאני עושה הכי טוב..


שוב נופלת לרחמים על עצמי.. ובעצם אני האשמה היחידה אני זאת שהבאתי את עצמי למצב הזה.. אז למה לעזאזל עכשיו כול כך כואב..


כולם אומרים לי תתחילי לחפש את הבחור בשבילך.. הזמן בוגד בנו רוב הזמן.. אבל אני אומרת אנשים תמיד אומרים שטויות... אז למה להתחיל להקשיב להם עכשיו..אולי בעצם הכול אפשרי...


חשה כאב ובלבול לשמע הערות שאנשים אומרים בלי לחשוב.. עצב בלב הקטן מופיע כעת לעיתים קרובות, אך אמר חכם פעם "אינך מה שנדמה ברגעי העצב אתה הרבה יותר מזה".. בזמן שרבים כבר עזבו .. אנשים שכבר ויתרו. הם אינם כבר נפגעים,אינם בוכים,אינם עושים דבר רק מחכים שהזמן יחלוף..


הם איבדו את היכולת להגיב... ואילו אני לעומת זאת עצובה הדבר מוכיח שנשמתי עדין חייה.. וזאת הדרך בה אני בוחרת להביט על העצב שלי... כי הכול מתחיל ונגמר בנו..


והיום ידיידי היקרים אני אומרת תאמינו כי המאמין בנסים מתחילם הללו להתרחש משום שבטוחים שמחשבה יכולה לשנות את חיינו.. מתחילים חיניו להשתנות ... תמיד יהיו אלה שיגידו "תמימים" אבל תדדעו המחיר כדאי ... כול המאמינים יודעת זאת.