הפרידה הכואבת

לא היית צריכה לומר דבר...

הבנתי ישר במה מדובר..

כשרמזת שזה נגמר...

אותי, זה שבר..

נלחמתי, התנגדתי ניסיתי כל דבר ודבר

אבל את כבר חרצת את דיני והיה מאוחר..

את החלטת שזה נגמר

ולא היה משנה מה נאמר..

תמיד עודדת להילחם כאן ועכשיו..

אבל הפעם מאמצינו היו לשווא...

ועכשיו אני יודעת שמיותר להילחם...

כי לנו, "הילדים" אין השפעה עליכם..

אתם קובעים ומחליטים וכל כך מזלזלים..

לא מנסים בכלל, לא מקשיבים..

לא אכפת לכם מה יהיו ההשלכות..

לא אכפת לכם שיש בעולם רגשות..

אני ניסיתי להישאר חזקה...

אבל אותי אתם שברתם במכה..

ניסיתי להמשיך עם ראש מורם..

אבל גם אני התייאשתי בסוף... כמו כולם...

אז כשאתם שומעים את המילה "דמוקרטיה" מסביב..

תדעו שזה שטויות כי אף אחד לא מוכן להקשיב..

ולא הייתם חייבים להסכים וגם לא לתמוך..

אבל הייתם חייבים להקשיב עם קצת רוך..

אז לכם, "המבוגרים" שאמורים להיות בוגרים..

תזכרו שבוגרים זה לא בהכרח קרים...