משהו על החיים ארוך אבל יכול להיות שזה יהיה שווה את זה

למה דברים רעים קורים... למה תמיד לאותם האנשים.. למה יש אנשים כה בודדים למה תמיד המלחמה מנצחת את השלום... למה עכשיו אני בוכה..


אני מניחה שהשאלה "למה" תמיד תישאר לא פתורה אי שם.. בלי אף אחד להשיב עליה.. תישאר שם בכול פעם שקורה משהו רע.. כול כך הרבה תהיות לגבי החיים לאין שהם מובילים אותנו למקומות שלא תמיד אתה חושב שתגיע למקומות שמכאיבים למקומות שמשמחים...


לא אשאל עוד למה..לא אשאל עוד מה יהיה.. שום דבר לעולם לא יהיה ידוע הכול בידי החיים.. לא הפריע להם יותר.. אבל לא אוכל אף פעם להפסיק לכאוב.. לכאוב בשבילי בשביל יקרי בשביל כול האנשים.. שקורים להם דברים רעים... דברים לא הודנים דברים ששוברים אותנו מוקדם מידי..


גם לא אכחה יותר שיקרו דברים טובים אני זאת שיגרום להם לבוא עם קצת אמונה ותקווה.. אנסה לשנות ואילו טיפה מתפיסת העולם שלי מהגישה לחיים.. אף אחדלא אמר שהחיים קלים אז למה אנחנו כול כך מותפעים ככול שאנוט גודלים .. האמת הקשה היא שהבועה שחיינו בה בילדותנו מתנפצת כול יום עוד ועוד עד שנעלמת ואין אחד שיכול להיות אדיש לזה..


כואב להבין שאנו חיים במציאות ולא באיזה חלום בהקיץ מפחיד לגדול .. אך מפחיד גם לחיות אך לא ניתן לפחד לגרום לנו לעצור להפך נביט לו ישר בעיניים ונשמיך הלאה..


כול הדברים שקורים הרעים תמיד נמשיך לשאול "למה" אבל כולנו יודעים שאין תשובה לשאלה הזאת ולא יהיה אף פעם.. שאלה שתמשיך תמיד לרחף אי שם..לא קל ואף נורא לאבד אדם קרוב.. כואב להיפרד שעוד אוהבים.. שובר אותנו ליפול באמצע החיים.. כול כך הרבה דברים שמכאיבים כול כך הרבה דברים שהורגים ביום אחד תקווה של ימים רבים אבל זאת לא סיבה לעצור.. יש כול כך הרבה מסכנים,אומללים,עניים,משוגעים,בודדים,עצובים ובים כול אלה מעטים הם מאושרים,שלוים,מסופקים..


והיום אני בוחרת להיות שייכת לקבודה השנייה.. גי כם אם יש כוח אלוהי שם למעלה גם אם יש דברים לא בשליטתנו.. האושר נתום בידינו.. השאלה מה נעשה איתו ואם נדע לראות אותו בזמן שאנו חיים ושלא יהיה כבר מאוחר...