חסר כל תקווה

כוכבים מבטיחים לאהוב אותנו שוב
להיות קרובים ורחוקים מאותו סיפור עצוב
שנוכל לספר להם כמה כואב לפעמים
והם מבטיחים...הם מבטיחים...
היא צועקת לשמיים אך לא בוכה שוב לעצמה
את שער הרחמים שעל ליבה לא תפתח לאף אחד
כשהכל יהיה רק ישן כמו קירות של אבן ישנה
היא תתעורר ותצא אל אותה הדרך הכל כך מוכרה


לא רואה אף אחד מסביבי לא משנה לי כלל
היא איתי וזה מה שחשוב מעכשיו ועד ליד הגורל
שר לך שיר, באמת שיר מהנשמה
ואת אומרת שזה מרגש...אבל חסר כל תקווה


מתבונן בין חלונות הראווה לא רוצה לקנות
ואותו מוכר מגיע אליי ומדבר על הזדמנויות
זה סוף הקיץ הכל בהנחה כדי ללכת על גופייה חדשה
אבל אני תקוע בהרגשה...אותה הרגשה...
והיא לא יודעת ממשיכה ללכת חושבת שהיא חופשייה
היא עוד תראה שכובלות אותה מחשבות על עולם בלי מחשבה
כשהעיר הישנה לא תשיר לה יותר והקולות לא ידברו
היא תבין אולי שזה כבר לא אותו עולם...הדרך לא שלנו...


לא רואה אף אחד מסביבי לא משנה לי כלל
היא איתי וזה מה שחשוב מעכשיו ועד ליד הגורל
שר לך שיר, באמת שיר מהנשמה
ואת אומרת שזה מרגש...אבל חסר כל תקווה


זה הבית האחרון שאני כותב לך
זה המכתב האחרון בשיר האחרון הרגש האחרון
לא יודע מה לומר לך שתהיי שלי
אולי זה משנה, איך שכחת אותי
אם תיראי אותי עכשיו מולך את בטח לא תזהי
שתדעי לך שהפעם...זה לא באשמתי...
ועוד חרוז אני כותב לך...רק לגמור את אותו שיר
לשלוח לך אותו אולי הוא אותך יחזיר
אני לא באמת מאמין באותה המחשבה
אבל כמו שאמרו לי פעם, לא מזיק לחיות עם תקווה


לא רואה אף אחד מסביבי לא משנה לי כלל
היא איתי וזה מה שחשוב מעכשיו ועד ליד הגורל
שר לך שיר, באמת שיר מהנשמה
ואת אומרת שזה מרגש...אבל חסר כל תקווה


עומר