איך לומר את מה שאין .?

אני מרגישה צורך עז להתפרק, ולא מוצאת דרך לעשות זאת. הדרך הקלה ביותר לי היא לכתוב הכל, לשפוך את הרגשות שלי לתוך נייר שסביר להניח שאשרוף אחרי שהכל יעבור. אבל כלום לא יוצא. אני לא מצליחה להביע את מה שאני מרגישה. אני בכלל לא יודעת מה אני מרגישה. אני יודעת שניסית להוכיח לי, שרצית להראות לי שאתה מסוגל. שגם לב מאבן כמו שלי ירצה בך בשלב כלשהו. ניסית ואולי הצלחת. אני אומרת אולי כי אני לא יודעת מה אני מרגישה, לא יודעת מה הלב שלי רוצה. אם הוא רוצה בכלל.


אתה ניפצת לי בפרצוף את כל מה שבנאדם יכל לנפץ עכשיו.


אתה יודע שהלב שלי נהפך קשה בגלל אדם רע. אדם שלא ידע להעריך את האהבה שלי. אחד שפגע בי בנקודה הרגישה ביותר. כשאני הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו באמת, הוא רק שיקר ופצע. אני מבטיחה לעצמי ולך כאן ועכשיו שאתה לא תהיה עוד אחד כזה. אני לא אתן לזה לקרות לי שוב. אתה לא תצליח להוכיח לי, אתה לא תצליח לעשות את הרע ולגרום לי לסבול שוב.


חשבתי שאתה זה משהו אחר. חשבתי. המזל הגדול שלי הוא שלמדתי לקחים והגעתי למסקנות שגרמו ויגרמו לי תמיד לדעת איפה לשים את הגבול לרגשות שלי, איפה לעצור, איפה להגיד שמכאן זה לא ממשיך יותר.


אז עכשיו אני יודעת-זה הגבול. אני עוצרת, הרגשות שלי לא יתפתחו כלפיך, ומכאן אני לא ממשיכה יותר.


ואגב,


תודה על תקופה כמעט יפה (: