זה לא מכתב אהבה זה מכתב ש.../ נטלי

צריכים לקרוא אותו! אני יושבת פה.. בחדר שלי.. שומעת מוזיקה... וחושבת..

מה היה קורה אם לא הייתי מי שאני... אם הייתי מנסה לשנות כמה דברים בשביל שיאהבו
אותי... אם לחץ חברתי היה מופעל עליי.. אם לא הייתי רוצה שיהיו לי דעות משלי... אם
הייתי רק משקרת.. אם ואם... כל זה עולה לי כשאני לבד.. בחדר... יושבת וחושבת מה היה
קורה אם הייתי מכניסה עוד דמות לחיים שלי שהיא בעצם אני בכיוון שהוא אחר לגמריי
ושלא הכירו אותו בכלל! ואז אני חושבת על התוצאות.. מה ייקרה אז? איך יגיבו.. ימשיכו
להיות איתי?! אבל באותו רגע אני עיוורת ולא רואה באמת את ההתנהגות שלי! אני מתנהגת
מגעיל ואני חושבת שהמצפון שלי נקי.. אני עושה דברים שאחרי זה אני מצטערת עליהם אבל
רק אני סולחת לעצמי מכל הלב בסופו של דבר! למה אתם לא שמים לב לטעויות שלכם? ולמה
כשאתם חושבים שזאת טעות אתם ממשיכים איתה?.. נכון... לפעמים צריך לטעות בשביל
ללמוד.. אבל לפעמים .. הטעות משאירה צלקות... וזה הכי לא נחמד שיש... זה לא מכתב
אהבה... לא התכוונתי להקדיש אותו למישהו מסויים.. אלא להעביר מסר קטן- אתם טועים?
לפחות תחשבו איך לתקן ואל תברחו.. תמשיכו בחיים שלך אבל עם מצפון נקי, נסו לשפר את
מה שרע, ואל תשתנו בשביל אף- אחד, תישארו מי שאתם.. עד היום השגתם חברים בזכות מי
שאתם ולא איזה דמות שרציתם להכניס לחיים בגלל לחץ חברתי או שיאהבו אתכם ויעדיפו
אתכם! תחשבו על זה פעם.. פעמיים.. ואם צריך שלוש! אחרי זה כשתבקשו סליחה... מי
שיסלח לכם באמת.. זה רק אתם... אבל מה עם האחרים?! יהיה קשה... לכן, על כל דבר שאתם
חושבים שהוא מועיל אבל עמוק בלב אתם חושבים שהוא טעות... אל תקשיבו לאף- אחד ...
תעשו מה שצריך- תחשבו! אבל לכו עם הלב שלכם, בדרך כלל ההיגיון מאכזב אותנו ואומר
לנו לעשות הפוך מהלב...

זה כל הזמן המשחקים שיש ביניהם- בין הראש ללב.... אני הייתי נותנת ללב לנצח..
מיכוון שרק הוא יעשה אותי מאושרת... וזה מניסיון.. אז למה לא תיתנו הזדמנות פעם אחת
ללב שלכם להחליט.? אני כותבת את כל הדברים האלה בכדי להדגיש לכל אלה שטועים וטועים
ולא חושבים וכשהם חושבים הם שוב טועים!

אז אתם אומרים- איך נדע מראש את כל אותם דברים?!... אוקיי .. זה כבר עניין אחר...
תחשבו .. קחו את היתרונות והחסרונות גם אם צריך שבו עם עצמכם יממה שלמה העיקר תגיעו
למסקנה ולפיתרון הנכון.. שתעשו את זה עם לב שלם..

מחשבה הגיונית ונכונה.. ותמשיכו בדרך הישרה...



שלכם

נטלי...