אני לא שלך, אתה לא שלי...

אני לא יודעת מה לעשות, אתה היחידי שאי פעם רציתי...


היחיד שנתתי לו את כולי, בכל מובן, רק לך זה היה ככה...


אף פעם לא באמת היה אכפת לי ממישהו,


אבל משהו בך פשוט שבה אותי...


וזה לא היה רק בגלל איך שאתה נראה,


אני לא יודעת להסביר את זה שמהרגע הראשון שהיינו ביחד,


כבר הייתי שלך... וזה הפחיד אותי לדעת את זה...


הפחיד אותי לרצות אותך ככה הרבה...


הייתי מוצאת את עצמי, בפעם הראשונה, מתרגשת מטלפון או הודעה


מחכה לראות אותך כבר, לנשק אותך, לשמוע מה יש לך להגיד...


 


ושכבתי איתך, אחרי שבוע שהיינו בקשר, ולא היה לי אכפת... כל כך סמכתי עליך..


היית הראשון שלי, וידעת את זה, ונתת לי להרגיש שזה בסדר, שאין לי מה לדאוג,


לא נתת לי להתחרט, ולא התחרטתי...


אבל כשחושבים על זה אולי זאת באמת הייתה טעות..


כי שבוע אחר כך הגיע הטלפון הזה ממך, שהפך אותי לגמרי...


לשמוע אותך אומר שאתה לא יודע מה אתה רוצה ממני, או מעצמך, שאתה רוצה שנסיים את זה יפה...


ישבתי בחדר, שומעת ממך את כל הדברים האלה, שלא ידעתי איך מתמודדים איתם,


כל מילה שלך כאבה... זה שבר אותי,


לדעת שאין משהו שאני יכולה להגיד כדי להיות איתך,


לדעת שאין דבר שאני יעשה כדי שכן תרצה אותי... שתהיה בטוח בזה...


כל כך כאב לדעת שאני כמעט ולא יראה אותך יותר, אני לא ידבר איתך...


 


וזהו... פשוט נעלמת מהחיים שלי והשארת אצלי בלב חור ענק שאין לי מושג איך ממלאים...


אני לא יודעת אם זאת הייתה התאהבות,


לא יודעת אם אפשר לקרוא למשהו שנמשך שבועיים אהבה...


אני רק יודעת שאתה לא יוצא לי מהראש, והכאב שהשארת לא מצליח לעבור...


וניסיתי להתגבר עלייך, באמת שניסיתי...


רציתי להיות עם מישהו אחר, לשכוח אותך באותה הקלות שאתה שכחת אותי...


אבל באמת שלא הצלחתי להתקרב לבנים אחרים...


כי אף אחד לא מספיק טוב לעומתך...


כי איך אני יכולה להיות עם מישהו אחר כשכל מה שאני רוצה זה אותך?...


כל מה שאני רוצה זה שתקנא, שזה יאכל אותך, שתתחרט ותבין שאתה טיפש.... שלא היית צריך לוותר עליי...


אני יודעת שזה לא יקרה.... אני רואה שלא אכפת לך...


בפעם האחרונה שהתראינו התנהגתי כאילו אנחנו סבבה, כאילו לא אכפת לי...


והרג אותי לראות שאתה קונה את זה,


וחיבקת אותי כמו שמחבקים ידידה, פשוט רציתי להעיף אותך ממני, לא רציתי שתיגע בי, לא ככה...


אני כבר לא יודעת מה לעשות עם כל מה שאני מרגישה...


כואב לי כל כך... אני שונאת את זה...


הלוואי והיה משהו שהייתי יכולה לעשות...