היה מאוחר מידי. . .

אתה מתקרב, אני מתרחקת
אתה מדבר, אני שותקת
אתה מפנה את ידך אל פניי, אני הולכת לאחור
הסוף נראה כאילו הוא מצמם את הפערים ומתקרב אלינו בצעדי ענק,
ולי זה כאילו לא אכפת...
אתה מנסה לשכנע, מנסה לגרום לי לוותר
אבל אין לי הרבה מה להגיד
הלב שלי חסום במעין חומה שגם צבא שלם לא יצליח לפרוץ...
אתה רוצה לתת חיבוק אחרון, חיבוק שיגרום לי להשאר צמודה לגופך
להריח שוב את הריח שלך, לנשום את האוויר שלך
להתרגש בפעם האחרונה מהמגע שלך...
אבל אני הולכת, החומה הזאת עוצרת את הכוח החזק ביותר שמופעל עליי, עוצרת את הכוח שלך עליי.
הלכתי, המרחק בינינו גדל, ונראה שאתה הרמת ידיים והתייאשת, שלא תחזור עוד לעולם...שהבנת שאתה רק סובל מהאהבה אליי...
רק כשעלתה בראשי המחשבה הזו, התחלתי להתגעגע.
רציתי להרגיש אותך, להריח אותך, לנשום שוב את האוויר שלך...
להתרגש מהמגע שלך כאילו זו הפעם הראשונה...
רציתי לחבק אותך...לחבק ולא להרפות יותר.
וכשהבנתי שאתה האחד שלי, ושרק איתך אני אהיה המאושרת בנשים
כבר היה מאוחר מידי.
הסתובבתי לאחור, רציתי לחזור...
אבל אתה לא היית שם.
הרמת ידיים, התייאשת, ולא תחזור עוד לעולם. רק סבלת מהאהבה אליי.
היה מאוחר מידי :


 


אל תוותרו על בנאדם כל כך מהר...


לפעמים קמים בבוקר עם הרגשה של חוסר רצון למישהו, כאילו האהבה נגמרה


אבל לרוב זו טעות, זה עובר מהר ואין דרך חזרה.... :


האהבה מציבה בפנינו מכשולים כדי שנראה עד כמה אנחנו מוכנים לתת...