קרועה בין אהבה , לפחד

אל ת' - שם בדוי


הרבה דברים עוברים לי עכשיו בראש , וזה אולי הסיבה שאני כותבת את
המכתב הזה.
כשרק הכרנו , ברוב טיפושותי רציתי לוותר , אבל למזלי אתה לא וויתרת.
ומההכרות הזאת פרחה מערכת יחסים שלא הרבה זוכים לה.
אתה גרמת לי בזמן כל כך קצר להרגיש דברים שלא הרגשתי בכל שנות
חיי , עד עכשיו , ולרגש הזה אין מחיר , ואין תחליף.
אני אוהבת אותך , ולדעתי גם אחרי שהקשר הזה יגמר , אני לא אשכח
את מה שהיה בינינו. כל כך הרבה רגש ואהבה , כבוד והערכה , שמחה,
ואושר , וגם כאב ועצב.
גם בזמנים הטובים שלי וגם בזמנים הרעים אתה שם תמיד לצידי
שאין דבר שאני יותר מעריכה מזה.
אני מרגישה נאהבת , וכיף לי.
כיף לי לישון איתך , לאכול איתך , לצחוק איתך , ופשוט להיות איתך..
בלי אף אחד שעומד בדרך של שתינו.
נכון שיש הרבה ריבים וויכוחים , בגלל שאנחנו כל כך שונים
אבל זה פרט כל כך שולי לעומת הרגשות שלנו.
ונכון , לכל דבר יש צד שלילי , צד אפל שלפעמים יוצא החוצה
אבל החכמה היא לשלוט בו ולא לתת לו להשתלט על הצד החיובי,
היפה של הקשר.
למרות שאני נשמעת כל כך מאושרת , ואני באמת מאושרת.
משהו חסר , משהו כואב, משהו מפריע.
העצבים , הכעס , התסכול , הייאוש..הכל
הקנאות שלך כלפיי שלפעמים , מפחידה אותי..
האובססיביות שלך כלפיי שלפעמים מרתיעה אותי..
הרצון שלך שאני יהיה אך ורק שלך..עושה לי טוב , אך מצד שני
מלחיץ אותי.
ההגזמות שלך , ובמיוחד.הכעס שלך.
אני מרגישה מאושרת מבחוץ , אבל מבפנים חנוקה.
אין לי אוויר ואני מרגישה שאני לאט לאט מתנתקת מהעולם החיצוני
והכל בגללך או בשבילך...
ואתה לא מבין , שכמו שאתה אוהב אותי ככה גם אני אותך..
ובחיים אני לא אעשה דבר שיפגע בך..
ולפעמים..הפחד הזה לאבד אותי גורם לך להתנהג אחרת
כאילו אתה אדם אחר , שעוד לא הכרתי.
כמו בן אדם שהולך לאבד את הדבר הכי יקר לו בחיים , למרות..
שאין לו אפילו סיבה לדאגה.
כל כך קשה לי , הראש לא מפסיק לחשוב
אני קרועה בין אהבה לפחד..וזה מתחיל לכאוב..