סיוט

מחר יש לי מתכונת ואני לא מצליחה ללמוד...שוב אני חושבת ע ל י ו.


על אותו אחד שבגללו אני לא מצליחה להרדם בלילה.


על אותו אחד שבגללו אני קמה בבהלה וחולמת את אותו חלום מחדש.


על אותו אחד שהפשיט אותי בכוח והרס אותי לאט לאט...


איפה היית?! כ"כ רציתי שתבוא ותציל אותי מהידיים הנוראיות שלו.


אבל לא באת.


אותה רבע שעה הייתה נראת כמו נצח.


רציתי לברוח אבל לא יכלתי.


הדקות לא עברו והיינו רק אני ואתה. לבד. בחושך. בלי אף אחד שישמע ויבוא...


הצמדת לי סכין, שאני לא אצרח שוב והפלת אותי על הרצפה.


הפשטת אותי...נגעת בכל חלק וחלק בי...בכוח...בלי רחמים...


חשבתי שאני חולמת ושזה סיוט..לא, לא יכול להיות. זה לא קורה לי ש ו ב.


אבל אז הרגשתי כאב.


הרבצת לי, משכת לי בשיער...


בהתחלה התנגדתי אבל התייאשתי מהר מאוד. אתה גבר ואני ילדה.


אין לי כוח לעמוד מול הכוח שלך.


לא הצלחתי לזוז...הדבר היחיד שעשיתי היה לרעוד...


רציתי לצרוח שמישו ישמע אותי אבל פחדתי...פחדתי ממך כל כך.


עשית בגוף הקטן והחלש שלי מה שרצית, כאילו היה שלך.


וכל מה שחשבתי עליו היה אתה...מלאך שלי..רציתי שאתה תיגע בי במקומו.


אבל הוא המשיך.......,באותה השתיקה הנוראה הזו. לא הוצאת מילה.


הורדת את המכנסיים והכרחת אותי. . .


פה לא יכלתי.פרצתי בבכי. הדמעות לא הפסיקו לרדת...


די! תפסיק! אני לא רוצה! צעקתי בלב.גם אם רציתי לא יכלתי לדבר.


החלטתי שלא...אני לא אכנע שוב...


אולי זה ישמע מצחיק אבל החלטתי לנשוך אותו שם.אבל ידעתי שאם אני לא מספיקה לברוח הוא רוצח אותי באותה שנייה.


נגעלתי, הרגשתי איך תוך שנייה אני מקיאה אבל אזרתי אומץ.חשבתי עלייך אהובי. ידעתי שאם הוא יאנוס אותי אני לא אוכל לגעת בך שוב.


נשכתי אותו,התלבשתי בקושי וברחתי...בכוחות האחרונים שנשארו לי.


ברחתי בלי להסתכל אחורה. לאן שיכלתי...


ואתה...איש רע...? לא הצלחת לעשות בי מה שרצית אבל הצלחת לשבור אותי.


מאז אני מפחדת...שתבוא שוב...או מישו אחר....


השארת ילדה קטנה עם סיוטים לכל החיים....=[